יום שני כ' בשבט תשע"ח
האם מותר להקליט במוצאי שבת דבריו של אדם שטרם הבדיל?
במוצאי שבת, נמשכת קדושת השבת גם לאחר צאת הכוכבים, ולכן אסרו חכמינו ז"ל את כל איסורי שבת, הן דאורייתא והן דרבנן, עד להבדלה.
והורו פוסקי זמננו שאף כ'מתעסק' אסור לעשות מלאכה, ולכן אסור לאדם שכבר הבדיל להקליט את דבריו של אדם שטרם הבדיל; (אך בדיעבד מותר לשמוע את ההקלטה).
ולדעת ראשונים רבים, אף כשהבדיל בתפילת ערבית באמירת 'אתה חוננתנו' – אסור לעשות מלאכה עד שיבדיל 'על היין'; ויש מתירים, וכן הלכה.
[שו"ע רצט, י, משנ"ב לב-לג, ושעה"צ נא; ביאורים ומוספים דרשו, 32]
מדוע אמירת 'שבוע טוב' אינה נחשבת להבדלה?
כאמוּר, באמירת 'אתה חוננתנו' בתפילת ערבית של מוצאי שבת, מותרים כל איסורי שבת. ומי שהוצרך לעשות מלאכה לפני תפילת ערבית, יאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ללא 'שֵׁם ומלכות', ובכך מותר בעשיית כל מלאכה; ואינו צריך לומר את כל הנוסח של ברכת ההבדלה. אולם, איסור האכילה לפני ההבדלה קיים אף לאחר אמירת 'אתה חוננתנו', עד שיבדיל 'על היין'.
ואמירת 'שבוע טוב', אינה נחשבת להבדלה, אף אם התכוון לכך, כיון שאין בה אמירה של היכר בין שבת לחול.
[שו"ע רצט, י, ומשנ"ב לד-לה; ביאורים ומוספים דרשו, 34; וראה שם, 35]
המנהג הרצוי בנוגע לעשיית מלאכה במוצאי שבת
כל האמור לעיל, הוא משורת הדין, אבל על פי דברי הירושלמי והראשונים, מנהג רצוי הוא שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת עד לאחר סיום סדר תפילת ערבית; ועל פי הזוהר הקדוש, יש להחמיר במיוחד בהדלקת אש לפני אמירת 'ובא לציון' שלאחר תפילת ערבית.
ואף לפי מנהג זה, ניתן – לאחר אמירת 'אתה חוננתנו' או 'ברוך המבדיל', כנ"ל – לטלטל מוקצה, וכן לעשות מלאכה הנדרשת מפני כבוד הציבור, וכגון להדליק אור בבית הכנסת כדי שלא יתפללו בחשֵׁכה.
[משנ"ב רצט, מ, בהרחבת המקור]