יום ראשון כ"ב באלול תשע"ח
האם מותר להכין בשבת סלט תפוחי אדמה עם מיונז?
מותר לערב שמן, חומץ או 'מיונז' בעלי חסה שאינם קצוצים דק דק, או בתפוחי אדמה החתוכים לחתיכות גדולות; ואין בכך איסור לישה, כיון שאינם נעשים כ'עיסה' אחת.
אולם, בהכנת סלט ירקות החתוכים דק דק עם שמן, חומץ או מיונז – צריך לעשות שני שינויים: האחד – בסדר ערבוב השמן והביצה, דהיינו, שהרגילות היא שכאשר מערבים שמן במאכל שופכים את השמן לתוך המאכל, וכאן יעשה להיפך, שישפוך שמן לקערה, ואז יערבב בו את הירקות; והשני – ב'גיבול', שיבחוש בסלט בצורה של 'שתי וערב' ולא בסיבוב הכף כרגיל; וכיוצא בזה.
]משנ"ב שכא, סח; ביאורים ומוספים דרשו, 112]
הכנת 'סלט ביצים' – בערב שבת או בשבת?
מנהג רבים מישראל לאכול בשבת בבוקר 'סלט ביצים ובצל', העשוי מביצה מבושלת ומפוררת, בצל קצוץ ושמן. ומכיון שעל ידי תערובת השמן מתחברים פירורי הביצים יחד, וכן הבצל, ונעשים כעיסה אחת – יש שנהגו שלא להכין סלט זה בשבת, מחשש לאיסור לישה.
ויש אומרים שניתן להכין את הסלט בשבת על ידי עשיית שני שינויים, בסדר הערבוב וב'גיבול', וכמפורט לעיל לעניָן סלט ירקות. ויש הנוהגים להכין סלט זה ללא שינוי, והפוסקים כתבו טעמים שונים לכך, וכתבו עוד, שאין למחות ביד הנוהגים כן.
[ביאורים ומוספים דרשו שכא, 112]
תרופה המעורבת במשקה – האם מותר ליטלהּ בשבת?
חכמינו ז"ל גזרו שלא יעשה אדם בשבת מעשה לצורך רפואה, מחשש שמא יכשל בעת הכנת הרפואה בשחיקת סממנין ויעבור על מלאכת 'טוחן'; ובכלל גזירה זו – איסור נטילת תרופות.
ויש שהתירו לערב תרופה במאכל או במשקה בערב שבת, ולרסקה היטב בתוכם, עד שלא תהא ניכרת בפני עצמה, ולאכול את המאכל או לשתות את המשקה בשבת.
ויש שכתב שאין לסמוך על היתר זה אלא במקרה שיש 'צער גדול' ללא נטילת התרופה. ויש שכתב שאין היתר זה אלא בתרופה שהדרך לערבהּ בתוך מאכל או משקה, והדרך לעשות כן בסמוך לנטילתהּ.
[שו"ע שכא, יז, ומשנ"ב ע; ביאורים ומוספים דרשו, 116]