יוחנן וסרמן
תוכנית הלימוד של 'עמוד היומי', כבר הפכה לעובדה מוגמרת. עם ישראל לומד בשקידה עמוד ועוד עמוד, רבבות לומדים מתקדמים ומתחילים להתקרב אפילו לכיוון סיום המסכת הראשונה, וההתרגשות גואה.
פנינו לשוחח עם מגידי השיעורים של 'עמוד היומי', והפעם אנחנו עם הרה"ג ר' עמרם בינעט שליט"א, שהתאושש מהדום לב שחווה ב"ה, ושב למסור את שיעורי 'דרשו' תמידין כסדרם לשמחתם של השומעים הקבועים.
"באחרונה יצא לי לפגוש יהודי כבן 80 שלומד 'עמוד היומי' דבר יום ביומו", מספר הרב בינעט. "עשיתי חשבון מהיר וגיליתי שאם הוא יתמיד לאורך זמן, הוא יסיים את הש"ס בעזרת ה' בגיל 95…".
"זה הזכיר לי סיפור ששמעתי לפני שנים, מיהודי אחד שהיה מייעץ לאנשים בעסקים, לפי אבחון של כף היד וכדו'.
"פעם בא אליו יהודי בגיל 75, והתייעץ אתו לגבי השקעה כספית משמעותית, שאמורה להניב בטווח הרחוק רווחים עצומים.
"הוא עשה אתו את החשבון והגיע למסקנה שאת פירות ההשקעה הוא יתחיל לראות כשכבר יהיה בן 90.
"אתה שם לב למה שאתה עושה?", הוא ניסה לרמוז לו בעדינות. "אתה עכשיו בן 75, יש לך מספיק כסף, ואתה משקיע את מה שיש לך עכשיו כדי לראות רווחים משמעותיים כשתהיה בן 90. בן 90!!!".
היהודי הסתכל עליו בחוסר הבנה. "מה הבעיה? למה אתה חושב שבגיל 90 לא יהיה לי מה לעשות עם הכסף? גם גיל 90 זה זמן טוב להרוויח כסף!".
אותו יהודי התכוון לרמוז לו שמי אומר שהוא בכלל יחיה עד גיל 90, אבל היהודי בן ה-75 לא הבין את השאלה, ובצדק. למה שלא יחיה עד גיל 90? וכי לאדם בן 40 יש ערובה שהוא יחיה עד גיל 41? מישהו יודע כמה שנים נגזרו עליו?
"אני עצמי כבר הייתי עם רגל וחצי בעולם האמת, ואני רחוק מאוד מגיל 90, וכשכולם מסביב כבר חשבו שאבדה תוחלת ותקווה התברר להם שבעצם לא… יש לי עוד זמן.
"אמרתי לאותו יהודי שלומד 'עמוד היומי' בגיל 80, שאני מקנא בו, ורוצה להיות שותף עמו. אני מקווה ששנינו נזכה ביחד לחגוג את הסיום, כשהוא יהיה בן 95, ואני בטוח שהוא יתחיל מחדש את הש"ס פעם נוספת, בלי לחשוש מהעובדה שבסיום שלאחר מכן הוא כבר יהיה בן 110".
**
"יש כאן שתי נקודות", מחדד הרב בינעט. "הנקודה הפשוטה יותר והמוכרת היא מה שאומר החפץ חיים זיע"א, שכשאדם מקבל על עצמו תוכנית ללמוד כך וכך חומר במשך כך וכך שנים, משמים מסייעים לו. הבא ליטהר מסייעין אותו, ממילא זו סגולה לאריכות ימים.
"אבל יש כאן עוד נקודה, ואני רוצה להעביר אותה באמצעות סיפור אחר שהיה בתקופה האחרונה.
"באחת הפעמים שנסעתי באוטובוס למחוז חפצי, התיישב לידי בחור קצת מבוגר, שאותו אני מכיר כבר כמה שנים.
"התחלתי לדבר איתו, הוא שאל אותי על השיעורים שאני מוסר, ואני שאלתי אותו על החברותות שעימם הוא לומד.
"בשלב מסוים הבחור נפתח והתחיל לספר לי כמה קשה לו. "תראה, אני כבר כמה שנים בשידוכים, וכל הזמן אני בטוח שבחודש הקרוב אני עומד להתארס.
"זה גורם לי לכך שאני לא יכול להתבסס, אני לא יכול למצוא את המקום שלי. אני אתחיל עכשיו ללמוד מסכת שבת עם חברותא? עוד חודש אני מתארס ואז אני אהיה עסוק עם ההכנות לחתונה ואחר כך אצטרך לעבור לגור ליד ההורים של אשתי, והחברותא תתבטל…
"כל מה שאני רוצה לעשות, המחשבה הזאת מלווה אותי. זה משהו זמני מאוד, לזמן ממש קצר, אני לא יכול לבסס את עצמי. אני מרגיש כמו אדם שחי בתחנת רכבת, עד שאני אספיק לארגן לעצמי מיטה ולשכב לישון כבר תבוא הרכבת ואני אעבור לתחנה הבאה…".
"אמרתי לו שהוא צודק, זה באמת מאוד קשה. אבל יש לזה פיתרון. להתנהג כאילו אתה לא עומד להתארס. אל תיתן לתקוות האלו להפריע לך לעשות את מה שאתה עושה עכשיו. ואם תתארס רק בעוד שנה? לא חבל להפסיד שנה שלימה בהמתנה וציפייה? זה גם הורס את הנפש שלך, כשאתה מצפה כל כך חזק ומתאכזב שוב ושוב, וגם גורם לך להתבזבז כל השנה הזאת בלי להתקדם לשום מקום, כי אתה כל הזמן בעמדת המתנה לקראת העלייה לרכבת.
"ולכן תתחיל ללמוד עכשיו עם חברותא מסכת שבת. תתמקד במצב העכשווי ואל תחשוב על העתיד, ובעז"ה כשתהיה הפתעה נעימה ותתארס בעוד שבוע, כולנו נשמח ולאחר מכן תשב עם עצמך ותראה איך אתה מתאים את התוכניות שלך למצב החדש והמשמח כל כך".
"הנקודה הזאת, מבוססת על אותו הרעיון. מה אתה עכשיו מסתכל כמה זמן ייקח לך לסיים את הש"ס ובן כמה תהיה כשזה יקרה. עכשיו אתה בן 80? יופי, יהודי בגיל שמונים זה בדיוק הזמן המתאים ללמוד 'עמוד היומי'. גם בגיל 50 זה זמן מתאים וגם בגיל 15. אדם צריך לחיות את ההווה. אם עכשיו זה מתאים לך מבחינת לוח הזמנים והיכולת הקוגניטיבית, אז תעשה את זה. מה יקרה מחר? זה כבר לא בשליטה שלנו. אנחנו צריכים לעשות את מה שיש בידינו לעשות, והקב"ה כבר יעשה את מה שבידו לעשות".