היום נלמד: דילוג והפסקה בברכת המזון
יום רביעי ו' בטבת תשע"ז
האם מותר לדבר בסמוך לברכת המזון טרם נטילת 'מים אחרונים'?
בגמרא נאמר "אין משׂיחִין על כוס של ברכה", והיינו שמשעה שנתנו למזַמן את הכוס לקראת ברכת המזון, אף אם טרם נטל 'מים אחרונים', או שנוהג שלא ליטול (ראה שו"ע קפא, י), לא יפסיק בדיבור עד לאחר שתיית הכוס לאחר ברכת המזון. ונחלקו הפוסקים בנוגע לשאר המשתתפים בסעודה, אם גם הם אינם רשאים לדבר משעה שנתנו למזַמן את הכוס, וראוי להחמיר. וכן לא יפסיקו בדיבור לאחר ברכת המזון עד שישתה המזַמן את הכוס. [סעיף ו, ס"ק כא-כב, ושעה"צ ס"ק כא; ביאורים ומוספים דרשו, 18-19]
דילגת חלק מברכת המזון - האם תצטרך לשוב ולברך?
מי שדילג באמצע בברכת המזון וטרם סיים את הברכה - ישוב למקום הדילוג. ואם סיים את הברכה: אם דילג דבר הכרחי לכשרות הברכה (ראה שו"ע קפז, ג-ד), צריך לחזור לראש הברכה שדילג בה, ואם דילג דבר שאינו הכרחי, לא יחזור. ומי שהפסיק בדיבור באמצע ברכת המזון, אפילו במזיד, ואף באמצע ברכה, ימשיך בברכה, אך לכתחילה יש להזהר בכך מאד, הן מצד עצם האיסור, והן מחמת שיש אומרים שאם דיבר במזיד צריך לחזור לתחילת ברכת המזון. [ס"ק כה-כו ושעה"צ ס"ק כג]
איזה הפסק בברכת המזון מצריך לשוב לתחילת הברכה?
מי שהפסיק באמצע אחת מארבע הברכות שבברכת המזון מחמת אונס הלכתי, כגון שהוצרך לנקביו בשיעור שיש בו איסור 'בל תשקצו', או שהמקום לא היה נקי, למשך זמן שיש בו כדי לברך את כל ברכת המזון, ויתכן שאף אם יש בו רק כדי לברך את שלוש הברכות הראשונות - צריך לחזור לראש אותה ברכה שהפסיק בה. אך אם הפסיק למשך זמן הפחוּת מהאמור - אינו חוזר. וכן אם הפסיק בין ברכה לברכה - אינו חוזר; (ויש חולקים). [ס"ק כו, שעה"צ ס"ק כד, וביה"ל ד"ה אפילו; ביאורים ומוספים דרשו, 20]