היום נלמד על: חתן ו'בעל ברית' הפוטרים מאמירת תחנון
יום שלישי א' בסיון תשע"ו
החופה בלילה ומתפללים מנחה באולם לפני השקיעה - האם אומרים תחנון?
במקום שמתפללים 'בעלי ברית' - שהם: אבי התינוק הנִמול, הסנדק והמוהל - ביום הברית, לפני שהתקיימה הברית, או חתן עד תום שבע יממות (או שלוש יממות - אם מדובר בזיווג שני של שני הצדדים) משעת כניסתו לחופה - אין אומרים 'תחנון'. ויש אומרים שחתן ביום חופתו פוטר מאמירת תחנון אף לפני שהתקיימה החופה, ובלבד שהחופה מתקיימת מבעוד יום. ואם החופה מתקיימת בלילה - לכל הדעות אין החתן פוטר מתחנון בערב החופה; אך אם מתפללים יחד עמו במקום החופה - יש אומרים שאין לומר תחנון. [סעיף ד וס"ק כא, כב, כה ו־כו; ביאורים ומוספים דרשו, 27, 28 ו־30]
חתן שכבר התפלל - האם פוטר את המתפללים במחיצתו מאמירת תחנון?
כאמור, בעלי ברית וחתן פוטרים מאמירת 'תחנון', אולם אם בעלי הברית אינם מתפללים עם הציבור, אלא אך נמצאים בבית הכנסת בשעת התפילה - יש שנראה מדבריהם שאינם פוטרים מאמירת תחנון. ויש שכתב שכן הדין גם בחתן; ויש שכתב שביום חופתו פוטר אף כשאינו מתפלל עם הציבור, ובשאר ימי ה'שבע ברכות' אינו פוטר אלא כשמתפלל עמהם; ויש שכתבו שגם בשאר הימים פוטר אף כשאינו מתפלל עמהם. ומי שהתפלל עם החתן ובעלי הברית והאריך בתפילתו עד לאחר שהלכו משם - פטור מאמירת תחנון. [ביאורים ומוספים דרשו, 32 ו־35]
האם חתן צריך להמנע מתפילה בציבור?
יש אומרים שראוי לחתן שלא להתפלל בציבור במשך כל ימי ה'שבע ברכות', כדי שלא לפטור את הציבור מאמירת 'תחנון'; ויש חולקים. ויש שהורה שיתפלל במקום שאין מכירים אותו. וכתבו הפוסקים שאף לדעה הראשונה - דווקא חתן צריך להמנע מתפילה בציבור, כיון שיש אומרים שחתן פטור מתפילה, וכן שמחתו היא שמחה פרטית, אבל בעלי ברית שחייבים בתפילה בציבור, ושמחתם היא שמחה כללית, כיון שמצות המילה מוטלת על הציבור (במקרה שאין האב מקיימהּ) - לא יימנעו מתפילה בציבור. [ס"ק כו; ביאורים ומוספים דרשו, 41]