אחד ממתפללי בית מדרשנו בלונדון היה חולה מאוד בלבו, והחליטו הרופאים שצריכים לנתחו. שאלתי את הרבי זצ"ל האם לעשות את הניתוח, וכתשובה סיפר לי את מה שענה הרה"ק משינאווא זי"ע על שאלה מעין זו

על הניסים ועל הנפלאות

באסרו חג שבועות שנת תשכ"ב נסעתי בספינה מלונדון לאנטווערפן כדי לשהות כמה ימים במחיצת קודשו [-של הרה"ק רבי איציק'ל מפשעווארסק זצוק"ל], וכאשר הגעתי נסתפקתי אם לברך ברכת הגומל בשם ומלכות על נסיעה קצרה זו, ושאלתי את פה קודשו, והשיב בהאי לישנא: "עס לוינט זיך צו בענטשען גומל, כדי אידן זאלן זאגן: מי שגמלך טוב הוא יגמל כל טוב סלה" (= כדאי ושווה לברך 'הגומל' כדי לזכות בברכת העונים: מי שגמלך טוב הוא יגמלך כל טוב סלה), ואכן בירכתי אז בשם ומלכות. והפטיר רבינו שליט"א ואמר: דאס איז א רביש'ע תשובה…

לפני שחזרתי לביתי הזכרתי אצלו חולה שהיה לי בביתי, ונתן לי יין מ'כוס של ברכה' של סעודת מלווה מלכה, וגם השאיל לי את הגביע שבו זימן, כדי שישתה החולה את שיורי היין באותו גביע (ואחר ששתה החולה משיורי היין שלחתי את הגביע חזרה לאנטווערפן), וסיפר לי אז מופת אחד מני רבות שעשה עם 'כוס של ברכה' של מלווה מלכה – שהיה יהודי באנטווערפן שנעשה אשתו שוטה רח"ל, ושלח הרבי זצ"ל שיתנו לה לשתות מ'כוס של ברכה' של סעודת מלווה מלכה, ובדרך נס חזרה פתאום לדעתה. בעלה היה באותה שעה באסיפה ציבורית, ומרוב התפעלות מגודל הנס קראוהו באמצע האסיפה לבשר לו שזוגתו נתרפאה.

נפלאות ומופתים

דכירנא מעשה באחד ממתפללי בית מדרשנו בלונדון רבי מאיר רפאל שפרינגר ז"ל שהיה חולה מאוד בלב רח"ל, והחליטו הרופאים שצריכים לעשות לו 'ניתוח' בליבו, ושאלתי אז עבורו את הרבי זצ"ל האם לעשות הניתוח או לא. והשיב לי שמעשה כזה בא לפני הרה"ק רבי יחזקאל משינאווא זצ"ל בנוגע למחלת הלב של התינוק, והשיב בלשון שאלה: "זיי זענען מבינים אויף א יודיש הארץ?"(הם מבינים בלב יהודי?) וכמובן שאחר תשובה כזאת מהרבי זצ"ל לא עשו את הניתוח, וברוך השם חי אותו יהודי עוד כחצי יובל שנים.

פעם חלה תלמיד שלי בדלקת ריאות והיה חולה מסוכן, ונדר אביו 'מנורה' לבית המדרש של הישיבה, כדין 'נודרין בעת צרה' (יו"ד סי' רג סעי' ה') ומיד אחר כך נתרפא בנו לגמרי. כעבור שנתיים ימים שיפצו את בית המדרש ואותו יהודי רצה גם הוא לשפץ את המנורה שנדב, ולפיכך נדב מנורה חדשה הרבה יותר נאה וגדולה מהראשונה, וסילקו את המנורה הראשונה מבית המדרש ונתנוה באחד מחדרי השיעורים של הישיבה, אולם בו ביום שעשו כן חזר חולי הריאה לבנו, ואז נזכר מנדרו שנדר בעת צרה, ובא אלי ושאלני אם יש קשר בין הדברים.

והלכתי עבור להרבי זצ"ל ואמר לי שאומר לו שיסירו תכף ומיד את המנורה החדשה מבית מדרש, ויתלו בחזרה את הישנה, כיון שהיא נתרמה מנדר שנדר בעת צרה, ומזה באה הישועה, וכדכתיב (ירמיה ל, ז) עת צרה היא ליעקב 'וממנה' יושע. ואכן עשו כך, והחזיר את הכל לקדמותו, וכעבור יום או יומיים הבריא הבן לגמרי. וסיים רבינו שליט"א ואמר: כבר עברו חמישים שנה מהסיפור הזה, והלה ברוך השם בריא וחזק מבלי 'דלקת ריאות' כלל.

שמעתי ממנו שהמחפש אבידה שנאבדה ממנו, יאמר את לשון המדרש בפרשת וירא (ב"ר נג, יד) "אמר רבי בנימין הכל בחזקת סומין עד שהקב"ה מאיר את עיניהם, מן הכא שנאמר (ברשית כא,יט) ויפקח אלוקים את עיניה" והיא סגולה בדוקה ומנוסה. והפטיר רבינו שליט"א ואמר: באמת הסגולה איננה באמירה בעלמא, אלא שצריך האדם להאמין באמת בה', ויאמין בליבו שכמו שהגר לא ראתה מקודם את הבאר וברגע אחד נפקחו עיניה וראתה, כך יכול הקב"ה לפתוח את עיניו שברגע אחד יראה לנגד עיניו את מה שנאבד ממנו.

וסיים רבינו שליט"א ואמר: אומרים את הסגולה הזאת בשם הרבה צדיקים ולי כבר סייעה כמה פעמים. פעם נאבד לי איזה דף של איזה מוסד בין אלפי הדפים שלי, ואנשי המוסד היו זקוקים מאד לדף ההוא, ואמרתי את המדרש הזה, וכשפתחתי ערימת דפים נפתח לי בדיוק באותו דף שהוצרכתי.

ופעם אחרת אירע לי שהייתי נצרך בנחיצות מספר טלפון של רב אחד בארץ ישראל בדבר הנוגע להלכה, וחיפשתי זמן ארוך ולא מצאתי, ואמרתי את המדרש הזה, ובתוך כדי דיבור צלצל אלי יהודי מאמריקה ובין דבריו אמר לי את המספר שחיפשתי, על אף שלא ידע כלל שאני מחפש את זה. והגר"ח קרייזווירטה זצ"ל גאב"ד אנטווערפן היה אומר, שכאשר הוא מחפש איזה רש"י בש"ס שנשמט מזכרונו, הוא אומר גם כן את המדרש הזה.

(מתוך 'רבינו הגדול אמרו')