כשבועיים לאחר האסון הכבד שזיעזע את אמות הסיפים בלב כל היהודים באשר הם, יוזמים מתפרסם בשם המשפחות השכולות מכתב, בו הם קוראים לעם ישראל כולו בקריאה נרגשת: "אנא אחים יקרים! בואו ונתחזק באהבת חינם ובנתינת כבוד זה לזה!", וכך נכתב בשמם:
"שבר על שבר הושברנו ביום הבהיר יומא דהילולא דרשב"י, שם במקום ציון קדשו בשיא ועוצם השמחה וקבלת עול מלכותו יתברך, נקטפו וניטלו נשמות יקירינו זכר צדיקים לברכה ועלו למרום במקום ובזמן כה קדוש ומרומם, כי גדול יום ה' ונורא הוא, מי יכילנו.
"עם ישראל וכל העולם הזדעזע עד עומק השיתין, ממה שאירע לנו ולכלל עם ישראל ביום הנורא הזה", ממשיכות המשפחות בדמע. "אנו נמצאים עדיין בימי השבעה, וליבנו בל עימנו, ובחשבון נפשינו מה חרי האף הגדול הזה".
וכאן באים ומתחננים לכ אשר 'לב בשר בקרבו': "עתה ברצוננו להעלות נשמות יקירנו ולעורר לבבות נכאבות, אנו מבקשים וקוראים בשורות אלו למען הכלל והפרט, ולמען נשמות טהורות שעלו למרום למען עם ישראל, קרבנות תמימות זכות ונקיות, נפשינו בבקשתנו מכל מי שיש לב בשר בקרבו: אנא אחים יקרים בואו ונתחזק באהבת חינם ובנתינת כבוד זה לזה!
"לדאבון לב נחסרנו באהבת ישראל ובמידת קבלת חברינו בנחת רוח, וזקוקים אנו לחיזוק גדול בענין של בין אדם לחברו וכבוד חברו", כך המשפחות השכולות.
"אנא מכם, הבה נתחזקה ביכולת לקבל דעת השני, ולכבד ולאהוב כל אחד ואחד מישראל, וכך בימים אלו נתקן נושא חשוב וכאוב זה, בפרט בזכות הרשב"י שיקירינו זכו להתעלות ביומא הילולא דיליה, ובמקום קדשו והוא זה מי שאמר, אנן בחביבותא תליא. וזכות זו תנחם אותנו ותהיה לעילוי נשמת יקירינו, ותביא במהרה את קץ גלותינו ותחילת פדיון נפשנו", מסתיים המכתב המרטיט.