מה הטעם שמאחרים להתפלל ערבית בכניסת חג השבועות? • מה מובטח למי שלא ישן בליל שבועות ועוסק בתורה? • מתי אומרים 'אקדמות'? • ואת מי נהגו לכבד בחלק מהמקומות בקריאת ההפטרה של חג השבועות? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תצ"ג סעיף ד' – תצ"ד סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר השו"ע, מנהג הנשים שלא לעשות מלאכה בימים שבין פסח לעצרת, משקיעת החמה ואילך, ואומר המ"ב, שכך נהגו גם האנשים, ומביא המ"ב ב' טעמים לדין זה:
א. כיוון שתלמידי רבי עקיבא שמתו בימים אלו, נקברו לאחר שקיעת החמה, והיו העם בטלים ממלאכה.
ב. 'שבע שבתות' מלשון שבות, ולפי טעם זה, לאחר שספר ספירת העומר, מותר במלאכה.
אומר השו"ע, ביום נ' לספירת העומר הוא חג השבועות, ואומר המ"ב, שמאחרים להתפלל ערבית בכניסת שבועות בצאת הכוכבים, כדי שיהיו ימי הספירה מ"ט יום מימות.
כתוב בזוהר, חסידים הראשונים, היו נעורים כל הלילה בליל שבועות ועוסקים בתורה, וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן, ואיתא בשו"ע האריז"ל, דע, שכל מי שבליל שבועות לא ישן כל ועיקר ועוסק בתורה, מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק, וטעם המנהג להיות ערים בליל שבועות, מביא המ"ב בשם המג"א ע"פ פשוטו, כיוון שישראל היו ישנים כל הלילה שלפני מתן תורה, והוצרך הקב"ה להעיר אותם לקבל את התורה, ולכן אנו צריכים לתקן את העניין הזה שעם ישראל לא הזדרזו לקום.
אותם הנעורים כל הלילה, צריכים להיזהר שלא לברך על נטילת ידיים בבוקר אלא רק לאחר שעשה צרכיו קודם התפילה, ולעניין ברכה על טלית קטן, יש דעות בין הפוסקים, ולכן יכוון לפטור אותה בברכה שמברך על טלית גדול.
נכון ע"פ קבלה להיזהר מלשמש בליל שבועות אם לא בליל טבילה.
אומר השו"ע, סדר התפילה של חג השבועות, הוא כמו ביו"ט של פסח, אלא שבהזכרה אומרים, 'את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו', וגומרים את ההלל, ומוציאים שני ספרים, בראשון קוראים חמשה קרואים מתחילת 'בחודש השלישי' עד סוף הפרשה, ומביא המ"ב, שאומרים 'אקדמות' לפני קריאת התורה, והסכימו כמה אחרונים, לאומרם לאחר שהכהן עלה לתורה וקודם שיברך, ומפטיר קורא בספר תורה השני 'וביום הביכורים', ומפטיר בנביא במרכבה דיחזקאל ומסיים בפסוק 'ותשאני רוח', ואומר המ"ב, נוהגים במקצת מקומות, שגדול וחכם קורא זאת ההפטרה, וסמך לדבר 'ולא במעשה מרכבה אא"כ היה חכם ומבין מדעתו', וגם יש נוהגים שגם אחד מהציבור שקורא אותה עם המפטיר בלחש, אומר אותה מעומד מפני כבודה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א