כיצד מחשבים את ימי האבלות שנוהגים בימי העומר ?

ב' תמוז תש"פ - סימן תצ"ג- סעיף ג'- סוף הסימן
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

על איזה מנהג אמר השו"ע 'טעות הוא בידם'?הנוהגים איסור בתספורת עד חג השבועות האם מותרים בה בג' ימי הגבלה? ומדוע אדם הנוהג אבלות מפסח ועד עצרת אינו נקרא 'כסיל ההולך בחושך'שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תצ"ג סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אומר השו"ע, יש נוהגים להסתפר בר"ח אייר, וטעות הוא בידם, והמ"ב מבאר את כוונת השו"ע, שצריך לנהוג ל"ג ימי אבלות בימים שבין פסח לעצרת, ואפשר לנהוג את מנהגי האבלות מפסח ועד ל"ג בעומר, ואפשר לנהוג את ימי האבלות מר"ח אייר ועד שבועות, ומי שנוהג היתר, גם עד ר"ח אייר, וגם מל"ג בעומר ואילך, ממה נפשך הוא טועה, כיוון שאין לו ל"ג ימי אבלות, שהרי אם הם נוהגים היתר גם מל"ג ואילך, הם צריכים לנהוג איסור בר"ח אייר.

אומר הרמ"א, בהרבה מקומות נוהגים להסתפר עד ר"ח אייר, והנוהגים כך, לא יסתפרו מל"ג ואילך, אע"פ שמותר להסתפר בל"ג עצמו, ואותם האנשים הנוהגים להסתפר מל"ג ואילך, לא יסתפרו מלאחר פסח עד ל"ג בעומר, שהרי צריך ל"ג ימי אבלות, או עד ל"ג, או מר"ח אייר ועד חג השבועות, ומביא המ"ב, שבמדינתנו המנהג לישא ולהסתפר בג' ימי הגבלה, ומסקנת המג"א, שצריך להיזהר שלא לישא ולהסתפר בשני ימים של ר"ח אייר, וכן לא להסתפר בראשון של ימי הגבלה בבוקר, כיוון שאותו יום עולה לו למקצת היום ככולו, ועי"ז יושלם ל"ג ימים, וכתב החיי אדם, שכך המנהג בק"ק וילנא, שנוהגים איסור מיום א' דר"ח אייר, עד ג' סיון בבוקר, ומלבד ל"ג שנוהגים בו היתר, ויש מקומות שנוהגים להקל רק בר"ח אייר ובל"ג בעומר, ובר"ח סיון עד שבועות, ובעניינים אלו, יתפוס כל אחד כפי מנהג מקומו.

אומר הרמ"א, בעיר אחת צריכים לנהוג מנהג אחד, ולא יהיה מצב שחלקם נוהגים היתר בימים מסוימים, וחלקם נוהגים היתר בימים אחרים, כיון שיש בזה משום 'לא תתגודדו', וכ"ש שאין לנהוג היתר בשתיהם, דהיינו, לא לנהוג היתר גם עד ר"ח אייר, וגם מל"ג בעומר ואילך, כי ממה נפשך עושה איסור, והמ"ב מביא, שמותר לנהוג חומרא בשתיהם, דהיינו, שינהג איסור מפסח עד ערב שבועות, או עד יום א' של הגבלה, חוץ מל"ג בעומר, ואע"פ שאלו שתי חומרות סותרות, אינו ככסיל ההולך בחושך, כיוון שעושה זאת מחמת ספק, שאינו יודע איזה מנהג הוא העיקר, ומ"מ לא צריך לעשות כך, אלא יכול לתפוס איזה מנהג שירצה, ואינו צריך לחוש שמא מנהג המקום לא כך, שכיוון שזה מנהג בעלמא, אין להחמיר בספק, אבל אם ידוע לו מנהג המקום, אין לו לשנות בין להקל ובין להחמיר.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן