האם מותר בפסח לשרות מורסן במים עבור התרנגולים? • מדוע אסור לחלוט מורסן במים רותחים בשביל התרנגולים? • ומהו החשש שמחמתו אשה לא תשפשף את עצמה במורסן? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תס"ה סעיפים א' – ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר השו"ע, אין לשרות מורסן במים בפסח לצורך אכילת התרנגולים בשום פנים, ומוסיף המ"ב, שגם סובין לא שורים במים בפסח לצורך אכילת התרנגולים, והטעם, כיוון שמורסן וסובין נידונים כמו התבואה עצמה שהם מחמיצים, ולעיל בסי' תנ"א ביאר המ"ב, שסובין הוא הקליפה היוצאת מהחיטה בשעת הכתישה, ומורסן הוא החלק הנשאר בכברה כשמנפים, ומה שכתב השו"ע 'בשום פנים', כוונתו, אפילו הוא עומד ומשגיח שהם לא ישהו שיעור מיל, בכ"ז אסור, כיוון שלכתחילה אסור להשהות את הקמח במים אפילו רגע אחד.
אין חולטים את המורסן בתוך מים רותחים, דהיינו, שמרתיח את המים יפה, ואח"כ מניח בתוכם את הקמח והסובין, ואע"פ שמעיקר הדין קמח שניתן בתוך מים רותחים הוא לא מחמיץ, בכ"ז אסור, כיוון שהיום אנחנו לא בקיאים בחליטה, ואנחנו לא יודעים לחלוט באופן המותר.
אומר הרמ"א, כשמניחים שעורים או חיטים לפני התרנגולים כדי שיאכלו, יזהר שלא ישליך את החיטים או השעורים במקום לח, כיוון שאז החיטים והשעורים נרטבים מהלחות, ועלולים לבוא לידי חימוץ, ואומר המ"ב, כמו כן יתן להם את החיטים והשעורים, אבל לא יתן להם מים לשתות, כי אותם מים שהתרנגולים שותים, מרטיבים את החיטים והשעורים, ובאים לידי חימוץ, ואפילו אם הניח אותם במקום יבש, טוב להיזהר שלא לתת לפניהם מים לשתות בעוד שהשעורים מונחים לפנים, אלא ינקה את המקום היטב, ואח"כ יתן שם מים.
מביא המ"ב נידון, האם כל האיסור הוא רק בפסח עצמו, או שהאיסור הוא גם מלפני פסח, ומביא שיטת 'יש אומרים', שגם לפני פסח אסור להשליך את החיטים והשעורים במקום לח, שמא החיטים והשעורים ישארו שם, ויהיה לו חמץ שהוא עובר עליו, והוא לא ישים לב לכך.
אותו מורסן המחמיץ, אשה לא תשפשף את עצמה בו, ומבאר המ"ב, לא משום שחוששים שמא הזיעה שלה תתערב עם המורסן והמורסן יחמיץ, שהרי זיעה לא מחמיצה, אלא החשש הוא, שאם האשה תשפשף עצמה במורסן, שמא אח"כ היא תכנס להתרחץ, והמים של הרחצה, הם אלו שייפגשו עם המורסן ויחמיצו אותו.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א