מסגרת פעילותי בארגון 'אחינו' מוטל עלי מדי פעם לענות תשובות לחוברות המופצות בישיבות הקדושות, 'הישיבה' ו'מעלה מעלה'. נשאלתי שאלה מעניינית, אך השאלה והתשובה, מתאימה לכארוה לא רק לבני ישיבה אלא לכל אחד מאיתנו. אז לכל מי שמתעניין אני מצרף לכם כאן את השאלה והתשובה.
שלום וברכה!
רציתי לשאול שאלה כזאת: יש ימים שאני קם במצב רוח לא טוב. אני לא יכול להסביר בדיוק מה אני מרגיש, אבל אין לי חשק לכלום, לא בא לי להתחיל את היום, הרגשה דפוקה כזו…
אולי זה סוג של כעס, אבל אני לא באמת כועס על מישהו מסוים. זה גם לא קשור למשהו שקרה לי ביום הקודם. הרגשה סתמית של חוסר חשק לכלום… מה עושים עם זה? חשוב לי להדגיש: אני לא בדיכאון, ברוך ה' ברוב הימים הכל בסדר אני שמח ומאושר, רק מידי פעם יש לי ימים כאלו, ימים שחורים, כמו שקוראים לזה… אשמח לשמוע אם יש עצה להשתחרר מההרגשה הזו, כי זה ממש הורס לי את היום או לפחות את תחילתו.
תודה רבה!
הברכה והשלום!
בראשית דבריי ארצה להתייחס לנושא מזווית אחרת, אותה כלל לא ציינת. האם חשבת פעם כיצד מרגישים חבריך כשפניך נפולות? אולי לא חשבת על כך, כי אתה תמיד מקפיד שהסביבה שלך לא תחוש את מה שעובר עליך, ואם כך זה יפה מאוד, כי באמת בחור צריך לדעת שהוא לא לבד בעולם, ומסביבו חיים עוד אנשים, ופעמים רבות גם מה שאדם עושה או מרגיש בינו לבין עצמו, משפיע על סביבתו.
כמו שברור לך שלא נעים לקנח את האף בגסות לפני ציבור, אפילו שאתה לכאורה מתעסק רק עם האף שלך ומה זה עניינם? כמו"כ גם הפנים שלך, העצובות או השמחות, משפיעות באופן ישיר על כל מי שרואה אותן, והן משפיעות על תחושתו ורגשותיו.
מפורסם שהגה"צ רבי ישראל מסלנט זי"ע פגש פעם אדם שסבר פניו היו עצובות. העיר לו ר' ישראל: "הפנים שלך הם 'בור ברשות הרבים'! אסוך לך לצער את הבריות עם פניך העצובות…"
עתה יותר חשוב לענות על שאלתך, כי יתכן שתחושת הקדרות הזו שאתה מדבר עליה, מפריעה לא רק לך, אלא גם לסביבתך. אך במחשבה שניה, גם תחושתך האישית היא סיבה מספיקה כדי לעזור לך לפתור את המצוקה.
רק עוד לפני שאנסה להציע לך דבר על המצוקה שהצגת, אשתף אותך ואת הקוראים במאמר שקראתי. המאמר עסק ב'מדד האושר', ואולי תופתע כמוני, שיש מדד שנתי או תקופתי שמדרג את האנשים המאושרים בעולם, והמדד אף מנסה להבין מה גורם להם להיות מאושרים. הנתון שהפתיע את עורכי המדרג, ואותי הוא הפתיע פחות, שהחרדים מדורגים גבוה מאוד בסולם האושר. והם מאוד התפלאו, היתכן?! כיצד ציבור כזה שמתמודד עם צפיפות, עוני, מחסור ומצוקה כלכלית יכול להיות כה מאושר? ואת התשובה לא סיפק להם רב חרדי מאושר, אלא 'דב מורן', איש עסקים חילוני שהמציא את ה'דיסק און קי' וזכה לתהילת עולם ולמיליונים רבים. וההסבר שלו הוא שלאנשים חרדים יש מטרה בחיים, ובניגוד לאנשים חילונים שחיים ללא דרך וללא מטרה, המטרה והדרך של האנשים החרדים הופכים אותם למאושרים בעולם. אנשים בבני ברק, אומר דב מורן, מאושרים למרות שאין להם כסף, כי לא הכסף הופך את האדם למאושר אלא המטרה והדרך…
המילה 'אושר' הוא מלשון 'אישור'. אדם מאושר הוא אדם שיש לו סיפוק ממעשיו וממילא יש לו עליהם אישור. ולכן, בני התורה ההולכים בדרך ה' וצועדים לקראת מטרה הם המאושרים בעולם.
ובדבר התמודדותך עם הימים השחורים… כפי שציינת, אתייחס למצב שאתה לא מבין מדוע אתה מרגיש כך, כי פעמים רבות התחושה הזו נובעת מחסר ביום הקודם, כי כשהולכים לישון אחרי יום חסר עשיה וחסר סיפוק, אך טבעי הוא שנקום מדוכדכים. אבל נעזוב כרגע את המצב הזה ונתייחס למצב שאתה לא יכול להסביר לעצמך את תחושתך המדוכדכת…
במצב כזה, אל תנסה להבין למה זה קורה לך, אל תשקע בהרהורי דיכאון ומחשבות למה ומדוע זה מגיע לי. אדרבה, תרים את ראשך מעל פני המים ותהיה נחוש לצאת מהמצב הזה. תחליט שאתה שולט במה שאתה מרגיש, וזה אפשרי, כי רוב הרגשות שלנו הם נגזרות ישירות מהמחשבות שלנו ומההחלטות שלנו…
אדם הרי מאושר מההצלחות שלו ומהסיפוק שיש לו מהן. ביום כזה שאתה קם בלי חשק לכלום, תחליט שהיום תהיה מאושר מההצלחה שלך לשלוט במצב רוח שלך. תחשוב על הסיפוק שיהיה לך כשתצליח לשלוט ולהפוך את המצב רוח שלך, ותפעל בכיוון… תאמר לעצמך: "הרי אין לי באמת סיבה להרגיש כך, אין היום משהו שלא היה אתמול, הנה אני מרים את הראש ומחליט לפעול למרות כל התחושות הללו, אני שולט במצב רוח שלי ומתמלא מכך סיפוק ואושר…"
אתה יכול להיעזר גם במחשבות על האושר האמיתי בזכייתך להיוולד לעם היהודי ולשבת וללמוד תורה. תוסיף למחשבות הללו גם הרהורים על רוב הימים הטובים שעוברים עליך ושאתה מסיים אותם מלא סיפוק, ואין שום סיבה בעולם שגם היום הזה לא יהיה כמותם, אבל המחשבה המרכזית שלך צריכה להיות על תחושת הסיפוק והאושר מעצם השליטה במצב רוח שלך…
כן, אתה יכול לקבוע איך תרגיש… אתה יכול להיות אדון על הרגשות שלך ובאפשרותך להחליט שהיום הזה שעומד לפניך יעבור עליך, בעזהי"ת, בהצלחה, בהנאה, ברוגע, בשלוה ומלא סיפוק ושמחה.
בהצלחה!