מאת: יעקב א. לוסטיגמן
קולו המשתפך של הגאון רבי ראובן אלבז, באמירת הסליחות במשך ארבעים הלילות שמראש חודש אלול ועד יום הכיפורים, הפך זה מכבר להיות סמל, אחד הסמלים המבשרים על בואו של יום הדין הקרב ובא.
כמו קול השופר שמהדהד בחלל אחר תפילת שחרית, כמו אמירת 'לדוד' והעיסוק ב'מטה אפרים', או ב'שערי תשובה' ו'תומר דבורה', גם הסליחות ב'אור החיים' הן סנונית המבשרת על בואם של הימים הקדושים, הימים הנוראים. ולא בכדי.
בממלכת התשובה של הגר"א אלבז, השוכנת בבניין הענק והמפורסם ברח' יואל בירושלים, נבנה אולם מיוחד לאמירת הסליחות. גודלו עולה על גודלם של כל היכלי התפילה והלימוד האחרים. בכל ימות השנה הוא נעול על מנעול ובריח, ועם התקרב ראש חודש אלול הוא ממורק ומצוחצח לקליטתם של האלפים הבאים לשפוך שיח ולבקש חנינה.
לא רק טקס
"סליחות בישיבת 'אור החיים', זה לא רק טקס", אומר הרב נתנאל חן, מחשובי האברכים בכולל שע"י ישיבת 'אור החיים', ובוגר הישיבה בעצמו. "זה לא עוד מניין גדול ואפילו ענק של אמירת סליחות. זה משהו אחר לגמרי. יש דרשת הכנה שנשמעת לפני הסליחות מפיו של רב אחר בכל ערב, יש פייטנים שבאים לפעמים להנעים בפיוטים מפיוטי הסליחות, אבל העיקר זה כשהרב ניגש לפני התיבה. איזו תפילה, איזו נעימות, איזו השתפכות הנפש.
"השיא מגיע כשהרב עוצר את הסליחות באמצע, מדי ערב, ועולה לשאת דרשת התעוררות בפני הקהל. אני זוכר שלמדתי בשיעור שלו לפני 11 שנים, הרב סיפר לנו אז שהוא לא מכין אף פעם את הדרשה מבעוד מועד. הוא אומר את מה שיש לו על הלב באותו הרגע, והדרשה תמיד מרגשת ומעוררת במיוחד.
"בדרך כלל אלו דרשות של חיזוק, שמחה, דברי שבח ותנחומים, להכיר בערך של כל מצוה וכל מעשה טוב. אבל לפעמים, לעיתים רחוקות, הגישה היא אחרת. אלו דרשות מסמרות שיער, של תובענות, דרישה נחרצת להשתפר, פחד איום ונורא מפני יום הדין המתקרב. הכל לפי העניין ולפי המתפללים באותו היום.
"אפשר לראות אנשים שמגיעים לכאן בפעם הראשונה בחייהם. קצינים בכירים בצבא ובמשטרה, אנשי עסקים מצליחים, עורכי דין מדופלמים, אנשים שכביכול אין להם שום קשר עם הדת. הם באים לכאן כי שמעו מחברים שזאת חוויה שאסור לפספס, ויוצאים מכאן עם דמעות בעיניים.
"אני מכיר באופן אישי רבים מאוד ששבו בתשובה, והם כיום יהודים יראים ושלמים, אחר שבאו פעם אחת לאמירת סליחות. באו ולא הצליחו לצאת ולהתנתק מכאן".
הרב חן חוזר איתנו לחלק הטכני. "בשנים רגילות, יש כאן קהל של כשמונת אלפים איש לאמירת סליחות. לא בכל ערב. אני מדבר על הערב הראשון של אמירת סליחות בתחילת חודש אלול, וכן על ימי חמישי בלילה, מוצאי שבתות, הימים שלפני ראש השנה, ועשרת ימי תשובה. אלו הזמנים העמוסים.
"אם תבוא סתם ככה ביום שלישי של השבוע השני או השלישי של חודש אלול, לא יהיה כאן קהל כזה גדול. יהיו פה אולי 2,700 או 3,000 אנשים. אבל בלילות העמוסים, יש כאן קהל עצום. "בהיכל הסליחות לבדו יש כ-4,000 מקומות ישיבה. כמו כן יש לו עזרת נשים, ובה כ-2,500 נשים שאומרות סליחות.
"אבל זה לא מספיק כמובן… אז בכל האולמות האחרים, בכל הקומות בבניין, בבתי המדרש וחדרי השיעורים, בכל מקום שאפשר להכניס אנשים, ומדובר בשטחים גדולים כי זאת ישיבה ענקית, בכל מקום כזה מציבים מסך עם מערכת הגברה, ומעמד הסליחות מועבר בשידור חי".
ימי הקורונה
כמובן שהשנה זה נראה אחרת: "האמת שמי שרוצה להרגיש את עוצמת הנזק שגורמת התפרצות הקורונה לעם ישראל, יכול לבוא לישיבת 'אור החיים' בימי הסליחות ולהרגיש את זה בחוש.
"זה פשוט עצוב לראות את זה. היכל התפילה הענק מחולק ל'קפסולות'. מחיצות ניילון מפרידות בין המתפללים. במקום 8,000 איש, נמצאים כאן כמה מאות בסך הכל.
"כמובן שהסליחות עוברות בשידור חי להרבה מאוד מוקדים אחרים, הרב לא נח ולא פוסק מהפעילות. הסליחות נאמרות באותה התרגשות וחרדת קודש, דרשת ההתעוררות לא השתנתה, היא ממשיכה להיאמר בכל ערב מחדש כמו בכל שנה, אבל זה לא אותו הדבר כמו בשנים קודמות, כשהקהל העצום היה כאן, השתתף בתפילה, שמע ביחד את הדרשה. זה לא אותו הדבר…".
הלב הענק של הרב
לדבריו, חלק לא פחות חשוב מגיע אחרי אמירת הסליחות, כשקהל המתפללים עובר להתברך מפי ראש הישיבה, או כמו שתלמידיו מכנים בפשטות: 'הרב'.
"לרב יש לב ענק. משהו שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר. אני באופן אישי פעם הבאתי איתי חבר שיקבל ברכה מהרב. הרב שאל לשמו ומה הוא עושה. שיחה קצרצרה של כמה שניות. החבר סיפר שהוא עובד במחשבים.
"כעבור מספר שנים שוב בא החבר שלי לקבל את ברכתו של הרב. הוא רק ניגש והרב מיד שואל אותו 'מה נשמע, איך בעבודה עם המחשבים. אתה מרוצה???'.
"הוא לא רואה אנשים עם העיניים, ולא מדבר איתם עם הפה. הוא רואה אותנו עם הלב ומדבר אתנו דרך הלב, ולכן הוא לא שוכח. איך אפשר לשכוח מישהו שאתה אוהב?!
"וכל מי שעובר אצל הרב מרגיש את זה. את האהבה העצומה שלו לכל אחד ואחד. ככה עוברים אצלו אחרי סליחות 4,000 אנשים, לפעמים אפילו 5,000 ו-6,000. הוא רואה כל אחד, מברך כל אחד, לא תמיד הוא מספיק לדבר עם כל אחד, אבל כל אחד ואחד יודע שכשהוא עובר לפני הרב, הוא משמח אותו. הרב שמח עם כל אחד כאילו הוא היה היחיד שהגיע היום, וחוץ ממנו לא היה פה אף אחד.
"וזה בעצם סוד הקסם המיוחד של הרב, זה סוד ההצלחה של ישיבת 'אור החיים', שקולטת מדי יום תלמידים חדשים, ושהבוגרים שלה הקימו עד כה מאות ישיבות, כוללי אברכים, מדרשות וישיבות לחוזרים בתשובה, בכל חלקי הארץ, מאילת ועד קריית שמונה".
1/270