מדוע התירו לספרים להתחיל בעבודתם בער"פ לפני חצות ?

כ"ט ניסן תש"פ - סימן תס"ח- סעיף ה'- סוף הסימן
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

באיזה אופן מותר לרצענים להתחיל מלאכתם בער"פ לפני חצות?האם מותר להחזיר תרנגולת שברחה מהביצים ולהושיב אותה עליהם? ומדוע נהגו שלא להקיז דם בשום ערב יו"ט? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תס"ח סעיף ה' עד סוף הסימן במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אומר השו"ע, גם באותם מקומות שנהגו להתיר עשיית מלאכה בער"פ לפני חצות, לא הותר להתחיל בעשיית המלאכה, אלא הותר לגמור את עשיית המלאכה אם הוא התחיל בה לפני י"ד, וכל זה לעניין שאר מלאכות, אבל ישנם ג' אומניות שאותם מותר גם להתחיל בער"פ לפני חצות במקומות שנהגו להתיר עשיית מלאכה, והם, חייטים, ספרים, כובסים, ומבאר המ"ב, אם הם לצורך יו"ט, התירו להם, והטעם שהקלו דווקא באומניות אלו, הוא לפי שהעם צריכים להם הרבה, אבל שאר אומניות, אם התחיל בהם לפני י"ד, מותר לו לגמור בי"ד.

הרמ"א מביא יש מקילים לומר, שגם במקומות שנהגו שלא לעשות מלאכה, ג' אומניות הנ"ל מותרים להתחיל בעשיית מלאכה ביום י"ד עד חצות, ושאר אומניות, אם התחילו לפני כן והוא לצורך המועד, עושים עד חצות וכך המנהג, ומוסיף המ"ב, שבמקומות כאלו שנהגו להתיר עשיית מלאכה, מותר הן לג' אומניות והן לשאר אומניות להתחיל ולגמור ביום י"ד, אבל מקומות שנהגו שלא לעשות מלאכה, בזה יש חילוק, ששאר אומניות הדין הוא שרק אם התחילו לפני י"ד גומרים בי"ד, וג' אומנויות מותרים להתחיל בי"ג גם במקומות שנהגו שלא לעשות מלאכה.

המ"ב מביא, רצענים, הם בכלל שאר אומניות לרוב הפוסקים, וכל זה לעשות מנעלים חדשים, אבל לתקן את הקרועים ליו"ט, לכ"ע מותר להתחיל ולתקן עד חצות.

מכאן ועד סוף הסימן, המ"ב אומר, שהמלאכות הללו מותרים, ואפילו במקום שנהגו שלא לעשות, מותר להתחיל ולעשות אותם כל היום.

ואלו הם:

תרנגולת שישבה ג' ימים על הביצים ומתה, מושיבים אחרת תחתיה כדי שלא יופסדו הביצים, וכ"ש אם ברחה התרנגולת, שמותר להחזיר אותה בחזרה, ודווקא ג' ימים, אבל אם זה לא ג' ימים, מכיוון שהביצים לא נפסדו לגמרי, הם ראויים עדיים לאכילה, לכן זה לא נחשב למקום פסידא, ולא התירו להושיב את התרנגולת על הביצים.

גורפים זבל מתחת רגלי בהמה, ומביא המ"ב, דווקא כשהבהמה עומדת בחצר, אבל אם הבהמה ברפת, מסלקים את הזבל לצדדים, ולא יזרקו אותו מחוץ לרפת, כיוון שזה לא נצרך.

מוליכים ומביאים כלים מבית האומן כל היום, אע"פ שאינם לצורך המועד.

נהגו שלא להקיז דם בשום ערב יו"ט ואין לשנות, והטעם מבאר המ"ב, שבערב שבועות יצא שד ששמו 'טבוח', ואם ישראל לא היו מקבלים את התורה, אותו שד היה טובח אותם, וגזרו רבנן על כל ערב יו"ט משום ערב שבועות.

כוסות רוח, יש מתירים, מלבד בהושענא רבה שהוא יום הדין, ועכ"פ בערב שבועות יש להחמיר גם בכוסות רוח, ובלילה של ערב יו"ט, מותר להקיז דם חוץ מליל הושענא רבה, וערב יו"ט האחרון של פסח, הכל מותר, כיוון שערב יו"ט האחרון של פסח אינו מוגדר כערב יו"ט, שהרי שביעי של פסח הוא המשך של היו"ט, ואינו רגל בפני עצמו, וכל זה כאשר רוצה להקיז דם לבריאות, אבל אם רוצה להקיז דם מפני הסכנה, כבר דשו בזה רבים, ושומר פתאים ה', ואפילו בערב שבועות התיר בזה הא"ר בחולי שיש בו סכנה, אבל אם לא מדובר בסכנה, אין להקיז דם.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן