הדבר התרחש לפני למעלה מ-20 שנה. "יצאתי מהחנות שלי בשעה 1:00 בלילה", מספר עמי ניסמוב, בעל חנות 'תכשיטי התאומים' ברח' ירושלים בבני ברק. "כשאני נועל את החנות, עבר פתאום אברך מאחור ושאל אותי: 'מה שלומך? אמרתי לו, 'הכל בסדר – אבל לא היה לי זמן ללמוד תורה היום'.
"האברך השיב לי מיד: 'מתי שאתה רוצה תגיד לי, בכל יום שתרצה אלמד אותך תורה'. התחלנו ללמוד אני יחד עם חבר נוסף, ליאור בניסטי שמו, שהיה לו קיוסק בסמוך, וכך למדנו 7 שנים רצוף. היו מגיעים לקוחות, היינו אומרים להם שהחנות סגורה".
הכל החל מיוזמה פורצת דרך של שני אברכים צעירים, הרב משה ורטהיימר והרב יעקב דב בינט. השניים, תלמידי הכולל המרכזי 'נחלת משה' בראשות הרה"ג רבי ברוך דב דיסקין והרב אברהם רובינשטיין, ראו בעיניים כלות כיצד דווקא בעלי החנויות הם היחידים שמתוקף נסיבות ואילוצי הזמן, לא זוכים לטעום טעם אמיתי של תורה. וכל זאתסיום הש"ססיום השסבזמן שאברכים רבים הולכים ומצטרפים למעגלי שיעורי הדף היומי. תקופה קצרה לאחר מכן, פגש הרב ורטהיימר, במקרה ברור של השגחה פרטית, את עמי ניסמוב, וכך החל הלימוד המשותף.
"יום אחד", ממשיך ניסמוב לספר, "הרב ורטהיימר פנה אלי ושאל אותי מה דעתי לצרף עוד בעלי עסקים לחברותא שלנו, ונעביר את השיעור לבית מדרש? אמרתי לו שזה יהיה לי קשה. מעבר לזה, מבחינתי, לימוד תורה בחנות מביא ברכה לעסק. אבל למחרת חשבתי לעצמי, שאם בזכותי יצטרפו עוד לומדים זו זכות עצומה. הסכמתי שנעבור לבית כנסת. מיד זה תפס תאוצה, והרבה בעלי עסקים הצטרפו לשיעור".
הרב ורטהיימר שנדהם מההצלחה הכבירה, פונה לידידו ר' יעקב דב בינט והחל לחשוב עמו על הרחבת הפרויקט לכלל בעלי החנויות והעסקים בבני ברק. "לא הגיוני שבעיר שיש כל כך הרבה תורה, מגזר בעלי העסקים לא לוקח חלק בעניין הזה. עיר התורה תובעת מכל באיה לקחת חלק בתורה הקדושה", מסביר הרב ורטהיימר בשיחה לגיליון 'חברותא' – גיליון מזכרת מסיום הש"ס במחזור הי"ג שי"ל ע"י 'מרכז העניינים'.
"נקטנו בטקטיקה מאוד מוצלחת", הוא משחזר. "ראשית תלינו מודעה בכולל: 'דרושים מגידי שיעורים לשיעורים קבועים לבעלי חנויות'. לאחר מכן החלטנו לעבור בין בעלי החנויות בניסיון לגייס אותם. הרעיון שלנו היה שהולכים לבעלי עסקים, משרדים, בעלי חנויות ומארגנים להם שיעור תורה שווה לכל נפש. בנושא המתאים לכולם.
"לפני שיצאנו לסיור ברחובה של עיר, החלטנו לעלות לגרב"ד דיסקין שעודד אותנו מאוד ושמח לשמוע על התכנית ואף צייד אותנו בכמה עצות מעשיות. יצאנו ממנו מחוזקים מאוד והתחלנו בסיור בין החנויות", הוא משחזר. "המוכרים הבינו עד מהרה שהפעם לא באנו לקנות, אלא להציע להם הצעת מסחר מפתה, ומה יכול להיות מפתה יותר מתורה, עליה נאמר 'כי טוב סחרה מכל סחורה'. השאלות שלנו היו זהירות מאוד. השתדלנו לא להכריח, לא לכפות. תורה היא בבחינת 'מתוק מדבש ונופת צופים'.
"באנו לבעל החנות ויידענו אותו על התארגנות של בעלי החנויות בבני ברק לנצל את השעות הפנויות ללימוד בצוותא, ואנו חושבים שכדאי לו לנצל את ההזדמנות ולהצטרף. בעל החנות שואל אותנו: על איזו שעה מדובר? ואנחנו עונים לו: באיזו שעה שנוח לך. התברר לנו כי השעה הנוחה על בעלי החנויות היא בשעות הצהריים, בין 2:00 ל-4:00. מה לומדים? – נשאלנו. 'מה שליבך חפץ'. נתנו לבל החנות הרגשה שבעצם תורה מונחת לה בקרן זווית ליד חנותו. מה שהוא צריך, זה מעט רצון טוב לבוא וליטלה.
"התשובה הייתה חיובית, וכך רשמנו לפנינו בסיפוק את בעל החנות שיהיה המשתתף הראשון בשיעור שלנו. המשכנו לשוטט בין החנויות ולאושרנו לא היה גבול. ב"ה קיבלנו תשובות זהות, כולן חיוביות. הרגשתנו לא הייתה ניתנת לתיאור. לראשונה זוכים בעלי החנויות יגיעי הכפיים שעושים את מלאכתם נאמנה מהשכם בבוקר עד צאת החמה למסגרת תורנית תומכת ומחזקת".
מאז ועד היום נפתחו עשרות שיעורים ברחבי הארץ כולה, כשהמודל התרחב. עשרות מגידי שיעורים הפועלים מטעם ארגון 'אחיעזר', מוסרים שיעורים מדי יום ביומו לא רק לבעלי חנויות, אלא גם במשרדי ממשלה, גופים ממשלתיים, צה"ל, כיבוי אש ומשטרה, רשתות שיווק ואזורי תעשייה, ובקרוב צפויה התרחבות נוספת.
הרב שמואל ממן, אחד ממגידי השיעור ב'אחיעזר' משתף בחוויה אישית: "היה לי סיפור שהפתיע אותי והמחיש לי עד כמה ההשפעה של השיעור שלי היא חזקה ועוצמתית. לפני תקופה ניגש אלי יהודי חילוני כשהוא נסער לגמרי. אני שואל אותו מה קרה? והוא מספר: 'היינו במפגש משפחתי עם כל האחים והאחיות שלי. פתאום החלה דרמה: אחת האחיות שלי סיפרה שמישהו נגע לה בתיק, וגנב משם סכום כסף. עשיתי אחד ועוד אחד, והחשד שלי נפל על הבן שלי, נער בגיל העשרה. רתחתי מזעם, וחשבתי איך אני אמור להגיב… מיד נזכרתי בשיעור שלך, ופתחתי לו בפלאפון את עשרת הדיברות, אמרתי לו, שלפי התורה אסור לגנוב. ברגע שעשיתי את זה הבן שלי היה בהלם. הוא הודה מיד והחזיר את הכסף וממש בכה'.
"כששמעתי את הסיפור", ממשיך הרב ממן, "ממש עמדו דמעות בעיני. אמרתי לו שאני לא יודע אם מישהו שגדל כל ימיו כחרדי היה נוהג בצורה כזו אצילית. אמרתי לו שהחינוך שהוא העניק לבנו יחזיק לדורי דורות. זה מבחינתי סיפור מרגש שממחיש עד כמה ההשפעה של לימוד הדף היומי היא עצומה וחזקה על נפשו של איש יהודי".
מגיד שיעור נוסף, הרב משה כץ, מספר: "המשתתפים מספרים שהשיעור הזה חולל מהפכה של ממש בחייהם ושינה להם את כל אורחות הבית. אנחנו גם רואים את התגובה של בני הבית. כשהם יודעים שאבא בשיעור, זה קודש קודשים מבחינתם. כעת אסור לפנות אליו ואסור להפריע לו. בעיקרון, 'אחיעזר' לא פועל בכוללים, הוא פועל מול אנשים שלא עוסקים בתורה, והאנשים הללו מעידים שהתורה מחיה אותם ממש. אני רואה גם את ההשפעה של השיעור מחוץ לזמני השיעור. הרבה פעמים הייתי אומר ווארטים עמוקים על הפרשה, אבל המשתתפים ביקשו ממני גם משהו יותר קל בשביל הילדים לומר בשולחן שבת. זה המחיש לי כי מדובר במעגלים מתרחבים של תורה. אני מלמד כאן אדם מסוים שמלמד את כל משפחתו".
הרב אליהו סלמון, המוסר גם הוא שיעורים מטעם 'אחיעזר', מספר דברים דומים: "אני מקבל פידבק עצום מהשטח, בעיקר מבני המשפחה שרואים כיצד אביהם פשוט קם לחיים. השיעור הזה נותן להם המון. הגמרא גם מפתחת להם את הראש ושומרת עליהם צלולים, וגם נותנת להם חיות רוחנית בלתי מוסברת. כשאני מוסר שיעור, ופתאום מגיע בן או בת משפחה לביקור, אפילו חילונים לגמרי, הם מתעקשים שלא להפריע בשום אופן. הם נעמדים בשקט ומאותתים לי להמשיך. אחרי השיעור הם מספרים לי עד כמה אביהם או סבם, שמח עם השיעור הזה".
(מעובד מתוך 'חברותא' – גיליון מזכרת מסיום הש"ס במחזור הי"ג, שי"ל ע"י 'מרכז העניינים')