פגישה מתוקה
בעלי שמחה רבים מתקשים לאמוד את מספר האורחים האורחים שיגיעו להשתתף בשמחתם -ולהזמין בהתאם את כמות מנות-הבר לכבדם.
פעם הזמינו אצלי שירותי קייטרינג עבור חתונה שתתקיים מחוץ לעיר. לאחר שהאולם היה ערוך ומאורגן לקבלת האורחים ובידיים טובות, מיהרתי לצאת לירושלים לשיעורי הקבוע.
בדרכי לרכב פגשתי מכר שזמן רב לא התראינו. הלה דרש בשלומי בהתרגשות. למרות זמני הדחוק התעניינתי בשלומו בסבר פנים יפות והמשכתי לשיעור.
בדרכי חזרה למקום האירוע התקשר בעל האולם ועדכן כי כל מנות הבר אוזלות והאורחים רבים. שאלתיו: היכן משיגים כיבוד בשעה כה מאוחרת? והשיב כי ממש מאחורי האולם ישנה חנות גדולה עם מגדנות לרוב. פניתי לשם אולם מצאתי את החנות סגורה על סורג ובריח.
לא ידעתי את נפשי, שכן סוף כל סוף בעיני האורחים אשם בעל הקייטרינג שכביכול לא הגיש מספיק כיבוד!
לפתע חלפו במוחי פרטי השיחה עם אותו מכר שפגשתי בדרכי לשיעור. נדמה היה לי כי כיום הוא אחראי על שתי חנויות גדולות בעיר. תיכף התקשרתי, והתברר שהוא אכן מנהל שתי חנויות, כאשר אחת מהחנויות היא לא אחרת מזו שמאחורי האולם!
לא חלפו מספר רגעים, והוא הגיע לחנות, פתח בפני את שעריה ושחרר לידי שפע מאפים ומיני מתיקה לשמחת האורחים ובעלי השמחה.
לעצמו הוא עושה
המקווה הקרוב לביתי ממוקם במרחק כעשרים דקות הליכה. לפני מספר שבועות היה יום שישי חורפי וסוער במיוחד, הלכתי לטבול במסירות של ממש. יצאתי מהמקווה טרוד במחשבות כיצד אספיק את כל המטלות שנשארו לביצוע טרם כניסת שבת.
מרצף המחשבות, הקיץ אותי יהודי שהציע לי טרמפ עד למרחק שני רחובות מביתי. שמחתי מאוד, שכן עתה אספיק להכין את צורכי השבת כולם.
בדרך שמעתי אותו מתייעץ עם רב כיצד לטפל בבתו החולה בשבת, בין לבין הוסיף כי בתו חייבת מכשיר אדים קרים בהתאם להוראות רופא, ועתה אינו יודע מהיכן ישיג מכשיר זה כל-כך סמוך לכניסת שבת.
תיכף התערבתי בשיחתם והצעתי לו את מכשיר האדים שלי, שכן בתי החלימה מאותו חולי אך לפני שבוע.
אנחת רווחה נשמעה מפיו, ונסענו לביתי לקחת את המכשיר הנדרש. עבורי זה חסך עוד חמש דקות הליכה, ועבורו היה זה רוגע ושלוה.
(מכתבי קוראים שפורסמו בגיליון 'טיב הקהילה' פרשת ויצא תשע"ה)