שאלה: בערב שבת שעברה סיפר רבי ידידיה לחברו, כי הורה בביתו שהשבת לא יגישו גלידה במנה האחרונה, ונמוקו עמו – כיצד אפשר להתענג בגלידה בשעה שקדושי מירון עדיין מוטלים לפנינו ועדיין לא כולם נקברו.
אמר לו חברו: כוונתך רצויה אבל מעשיך אינם רצויים, שכן אתה ממעט בעונג שבת ופוגם בכבוד שבת קודש.
השיב לו רבי ידידיה: והרי הרבה פעמים לא אוכלים גלידה בשבת, ובוודאי שאין חיוב אכילת גלידה בשבת, אם כן ראוי למעט בתענוגים בזמן שדם יהודי נשפך. כיצד אכן ראוי לנהוג?
תשובה: אוי לנו בעת צרה, ובוודאי חובה מוטלת על כל אחד להשתתף בצער הציבור. אך בנדון השאלה, נראה שאסור לשנות מנהגי הסעודה מחמת אבלות, וכמבואר בטור ס"י תקנ"ב שתשעה באב שחל בשבת אוכל בשר בסעודה שלישית, ואף שאין חיוב באכילת בשר מ"מ המונע מחמת אבלות עברה היא, והובא במשנ"ב (ס"ק כ"ג)
ויש להוסיף בלימוד התורה לעילוי נשמת הקדושים, ולהגדיל הציפיה והתשוקה לבניין בית המקדש במהרה בימינו בגילוי מלכותו יתברך עלינו.