מה החידוש בכך שמותר לאפות ביו"ט עיסה גדולה? • באיזה אופן מותר לאדם לאפות ביו"ט לחם שאינו נקי אפילו שיש לו לחם נקי בשפע? • ומה הטעם שהתירו להפריש מתנות כהונה ביו"ט מבהמה שנשחטה מערב יו"ט? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תק"ו סעיפים ה' – ט' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מותר לאפות ביו"ט עיסה גדולה, והחידוש בזה הוא, כיוון שהיינו חושבים, שמכיוון שבאפיית עיסה גדולה יש פחות טירחה מאשר באפיית עיסות קטנות, שהרי בעיסות קטנות יש טירחה מרובה בעריכת כל אחת מהעיסות, משא"כ בעיסה גדולה יש פחות טירחה, וא"כ, היינו חושבים שיבא להרבות ולאפות עוד, משום שאין לו בזה כ"כ טורח, ועל זה בא השו"ע לחדש, שבכ"ז מותר לאפות ביו"ט עיסה גדולה, ואין חוששים לכך.
יהודי שיש לו עיסה בשותפות עם גוי, אסור לו לאפות את כל הלחם ביו"ט, משום שיש בזה חלק של הגוי שנאפה שלא לצורך, אלא יחלק את העיסה לשתיים, ויאפה את החלק שלו בלבד, ואע"פ שמבואר בסי' תק"ז ס"ו, שמותר לאפות תנור מלא בלחם אע"פ שצריך רק לחם אחד, ואת הנותר משאיר ליום חול, והטעם משום שהלחם נאפה יותר טוב כאשר התנור מלא, וא"כ מדוע שלא יאפה את הלחם שלו יחד עם של הגוי כדי שהלחם שלו עצמו ישתבח יותר ? מבאר המ"ב, שונה הדין בסי' תק"ז, שכל הלחם של היהודי ומותר לו לאכול את הכל, או שמא יזדמנו לו אורחים והכל יהיה ראוי ליו"ט, משא"כ במקרה שלנו, שחצי מהלחם הוא של הגוי, והוא מוכרח להשאיר את החלק של הגוי לגוי, א"כ יוצא שטורח היהודי בלישה ואפייה של עיסת הגוי בשביל הוספת שבח ללחם שלו, וזה אסור, וכמו כן אם מדובר בקמח, אסור אפילו ללוש.
אדם שיש לו לחם נקי בשפע, אסור לו לאפות לחם אחר שאינו נקי, וזה דווקא אם הלחם האחר הוא מאותו סוג, אבל אם הוא סוג אחר ואפילו גרוע מזה, כגון, שהלחם שלו הוא מחיטים, והוא רוצה לאפות לחם דגן, מותר, ואם יש לו בני בית שהוא רגיל להאכיל אותם מאותו לחם, מותר, כי אחרת זו אפייה שלא לצורך, שהרי יש לו פת מעולה, ואם יש לו לחם שהוא פחות טוב, יכול לאפות לחם יותר משובח, ויכול אדם לאפות בשלב הראשון לחם פחות טוב, ואח"כ לומר שהוא רוצה את הלחם הטוב ולאפות שוב, אבל אם כוונתו להערים כדי שישאר לו מהלחם הפחות טוב ליום חול, בוודאי שזה אסור.
מותר לעשות שאור ביו"ט כדי להחמיץ את העיסה, אבל רק ע"י שינוי, משום שזה דבר שאפשר לעשות אותו מבעוד יום, ואין הבדל מבחינת הפת אם השאור נעשה מבעוד יום או שנעשה ביום טוב עצמו, וזה לא מפיג טעם.
אפילו שנשחטה הבהמה בערב יום טוב, מותר להפריש את מתנות הכהונה ביו"ט, והטעם מבאר המ"ב, משום שאינו מתקן, כי גם לפני ההפרשה לא טבלן, ועוד, שהם עומדות ומופרשות בגוף הבהמה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א