האם אפשר להתיר מבוי גם בקורה וגם בלחי?

כ' באדר ב תשע"ט - סימן שס"ג- מאמצע סעיף ל"א- סעיף ל"ג

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

 


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מה הדין במקרה שבני המבוי התחלקו לשני קבוצות וכל קבוצה השתתפה לעצמה?כיצד מתירים בטלטול מבוי שרוחב הפתח שלו מעל כ' אמה? ובאיזה אופן ניתן להתיר חצי מן המבוי בקורה? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שס"ג סעיף ל"א – ל"ג סעיף במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

בני המבוי צריכים להשתתף יחד, וכאשר בני המבוי התחלקו, וקבוצה אחת השתתפה לעצמה, וקבוצה אחרת השתתפה לעצמה, הם אוסרים אחד על השני, ומדובר באופן שבני המבוי עשו לחי מאמצע המבוי פנימה, כדי שאותם שגרים בחלק הפנימי של המבוי, יהיה מותר להם לטלטל בחלקו הפנימי של המבוי, ובני המבוי הגרים בחלק החיצוני של המבוי תיקנו לעצמם בלחי, וערבו לעצמם, ולא השתתפו כולם יחד להיות כרשות אחת, באופן כזה, הם אוסרים אחד על השני, אא"כ מדובר באופן כזה, שרק בני החלק הפנימי של המבוי תקנו את המבוי לעצמם, והעמידו לחי באמצע המבוי כדי להתיר את חלקו הפנימי בטלטול, והחצרות שגרים בחלקו החיצוני של המבוי, לא תקנו כלל את המבוי, א"כ, ממקום העמדת הלחי באמצע המבוי ולחוץ, אסור בטלטול, ובאופן כזה, החיצוניים לא אוסרים על הפנימיים, כיוון שהחיצוניים אסורים בטלטול במבוי.

באופן שחילקו את המבוי שלא ע"י לחי, אלא בהעמדת פס ד', או בהעמדת שני פסים משני הכיוונים, באופן שהרוחב לא יותר מי', או שעשו צוה"פ גם אם הוא רחב יותר מי', נחשב הדבר כמחיצה גמורה, ובזה אע"פ שלא עירבו יחד, לא אוסרים אחד על השני, ומבאר המ"ב, שזה הכל כאשר אין דריסת רגל אחד על השני, אבל אם יש דריסת רגל אחד על השני, כגון שיש פתח בחלק הפנימי של המבוי, והחיצוניים צריכים לעבור דרך החלק הפנימי, בכל אופן הם אוסרים אחד על השני, ורק באופן שלפנימיים יש גם כן פתח בחלקו הפנימי, אבל אם הפנימיים צריכים לעבור דרך החלק החיצוני, הם אוסרים אחד על השני.

בני החלק הפנימי של המבוי יכולים להעמיד קורה כדי להתיר את חלקם בטלטול, וכל מה שאפשר להתיר רק חלק אחד במבוי, זה רק כאשר לאותו חלק יש את כל כללי מבוי, דהיינו, שלא יהיה אורכו פחות מד' אמות, ושאורכו יהיה יותר מרוחבו, ושיהיו בתים או חצרות פתוחים לתוכו, וללא זה, נחשב כחצר שניתרת רק בפס ד' או בשני פסים משהו משני הכיוונים.

מבוי שרוחב פתחו למעלה מי' אמות, אינו ניתר בלחי וקורה, ואם הפתח רחב כ' אמה, אינו ניתר בלחי וקורה, וכדי להתיר כזה מבוי בקורה, צריך לצמצם את רוחב הפתח, ומספיק שהוא קובע ברוחב הפתח פס באורך ד' אמות בלבד, ויקח פס שאורכו ד' אמות, ויעמיד אותו באמצע המבוי לאורך המבוי, ואותו פס יחלק את המבוי לשניים, שבכל חלק וחלק אין יותר מי' אמות, ואז המבוי יצטמצם, וכך יכול להתיר את המבוי ע"י לחי או קורה, ויזהר שהקורה תהיה מונחת על הפס, או בתוך ג' טפחים אל הפס, ואם לאו, אינה יכולה להתיר, ובכל מבוי כזה צריך שיהיו בתים וחצרות פתוחים לתוכו, שהרי הוא חילק את המבוי לשניים, וכן יכול להעמיד לחי בצד אחד, וקורה במבוי השני, אבל אם רוצה להתיר את כל המבוי בקורה אחת, צריך שאמצע הקורה תהיה מונחת ע"ג הפס וכנ"ל, ואם רוצה להתיר חצי מהמבוי בקורה, צריך שהקורה תהיה מונחת על הפס ועל הכותל בצד השני.

מה שבסוף הפס ועד הכותל האמצעי, יש לו דין מבוי עקום, וצריך תיקון, ואע"פ שהרוחב שם הוא עד י' אמות, וי"א שאין לו דין מבוי עקום אא"כ יש מהפס עד הכותל האמצעי יותר מי' אמות, אבל אם המרחק בין סוף הפס לכותל הוא עד י' אמות, א"צ שום תיקון, כיוון שהוא מוגדר כפתח, ומבאר המ"ב, שאע"פ שמבוי עקום בכל מקרה צריך תיקון גם אם אין שם י' אמות, כאן שאני, כיוון שכאן זה שני מבואות חלוקים, וכל עוד שהמרחק בין סוף הפס לכותל הוא עד י' אמות, זה נידון כפתח וא"צ תיקון.  

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים