הרב צבי וינברג
"אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם" (שמות י"ב, ט')
בפסחים (מא.) אמר רב חסדא פסח שבשלו בחמי טבריא חייב, וברש"י על אכילתו, ומשום שבישלו במים. והקשו האחרונים שם היאך מצינו חמי טבריא בירושלים. וכ' הבן יהוידע שכוונת הגמ' מה הדין אילו היה קיים הדבר, וביאר שמובא במדרש תנחומא (פ' קדושים) שמירושלים היו נמשכין ומשוייכין כל אדמות הארצות ושלמה המלך היה בקי בדבר לדעת לאיזה מדינה שייך כל חוט אדמה שבירושלים, וא"כ ביכולתו היה לדעת איזה חוט אדמה נמשך לטבריה ולחפור בו ולהוציא ממנו מים חמים כחמי טבריה.
ובפרדס יוסף הביא בשם אחיו ליישב ע"פ (שמו"ר טו,כא) שלעתיד לבוא יחדש הקב"ה י' דברים בירושלים וא' מהם זה מים חמים לרפואה כדי שלא יחסר שם כלום.
ובעוד דרך כ' ליישב ע"פ (שהש"ר ז,ג) שעתידה ירושלים להתרחב עד דמשק וממילא חמי טבריה יהיו בתוך ירושלים, ואין חשש שעולי הרגל יאמרו אלמלא לא באנו לירושלים אלא בשביל חמי טבריה דיינו (עי' פסחים ח:) כי מלאה הארץ דעה את ה'.
(קב ונקי)