מדוע אין להגעיל כלים חלביים ובשריים יחד? • האם אפשר לשנות כלי מחלבי לבשרי? • ובאיזה אופן מצקת נחשבת לכלי ראשון שאפשר לעשות בה הגעלת כלים? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תנ"ב סעיף ב' באמצעו במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אסור להגעיל כלים חלביים ובשריים יחד, ולאו דווקא בפסח, אלא גם בכל השנה כולה, והטעם, כיוון שהבליעות שיוצאות מהכלים, מתערבים יחד, ונעשה כאן בשר בחלב, והם אוסרים את הכלים, ואם אחד מן הכלים אינו בן יומו, אין כאן איסור בשר בחלב, כיוון שהפליטות הנפלטות מהכלי שאינו בן יומו, הם פליטות של היתר, והם לא אוסרות, וממילא הכלים לא נאסרים, וכן אם יש שישים במי ההגעלה נגד אחד מהכלים, שאז הפליטות היוצאות מאחד מהכלים, מתבטלות במי ההגעלה, וממילא אין כאן איסור בשר בחלב.
מביא המ"ב, שאמנם למדנו לעיל בסימן תנ"א במ"ב סקי"ט, שאסור להגעיל כלים מחלב לבשר, אבל כאן שהוא מגעיל את הכלים בשביל פסח, מותר לו אח"כ לשנות אותם מחלביים לבשריים או להפך, וכ"ש כלי של איסור שיש בו בליעות של איסור, אסור להגעיל אותו, אא"כ הוא אינו בן יומו, והוא הדין אם יש שישים במי ההגעלה, שאז הפליטות שנפלטות מהכלי, הם מתבטלות במי ההגעלה, או שהכלי אינו בן יומו, שהפליטות שיוצאות ממנו, הם פליטות של היתר, שאז הכלי לא חוזר ונאסר מהפליטות עצמם.
הרמ"א מביא, שנהגו שלא להגעיל שום כלי בן יומו, והטעם, שמא לא יהיה במי ההגעלה שישים, ואז הכלי יפלוט את הבליעות שבתוכו, והוא יחזור ויבלע אותם, ויאסר מאותם בליעות, ואומר המ"ב, גם שולחנות שמגעילים בעירוי, נהגו שלא לערות עליהם מים רותחים אם הם בני יומן, וכן צריך להיזהר שהשולחנות יהיו יבשים, כי אם הם יהיו רטובים, הרטיבות תצנן את מי העירוי, והעירוי לא יהיה מספיק חם, ויערה מכלי ראשון, אבל אם לקח מצקת ושאב מתוך הכלי הראשון ועירה, זה לא נחשב לכלי ראשון, אא"כ המצקת שהתה בתוך הכלי, באופן שהמים שבתוך המצקת העלו רתיחה, שאז גם היא נחשבת ככלי ראשון.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א