מי הוא האדם הראוי לעשות הגעלת כלים ?

כ"ט טבת תש"פ - סימן תנ"ב - מאמצע סעיף א' הגה "אך רבים חולקים"- סוף הסעיף
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

האם הגעלת כלים מועילה במים שאינם רותחים? מה ההבדל אם מגעיל כלים לפני זמן האיסור או לאחר זמן האיסור? ומדוע לא מגעילים כלים בחג הפסח עצמו? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תנ"ב סעיף א' באמצעו במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

הרמ"א מביא רבים שחולקים וסוברים, שהגעלת כלים מועילה רק במים רותחים, אבל במים חמים ואפילו בשיעור יד סולדת, ההגעלה אינה מועילה, והרמ"א מתכוון לחלוק בזה על דברי השו"ע שאומר, שכאשר מגעילים את הכלים לפני זמן איסורם, יכול להגעיל אותם גם לפני שהמים מעלים רתיחה, ומביא המ"ב בשם האחרונים שאומרים, שהשו"ע לא אמר דבר כזה, אלא השו"ע אמר, שאם מגעילים לאחר זמן איסורו, צריך להקפיד על כך שלא להשהות את הכלים בתוך מי ההגעלה לאחר שהם נחו מרתיחתם, שאז יש חשש שמא הכלים יחזרו ויבלעו את הפליטות האסורות, אא"כ הוא מגעיל את הכלים לפני זמן איסורם, שאז הוא יכול להשהות את הכלים במי ההגעלה, גם לאחר שהמים נחו מרתיחתם.

אומר המ"ב, לא יגעיל כלים אם המים לא מעלים אבעבועות, וצריך להזהיר את המגעילים בזה, כיוון שהם נוהגים בזה קלות, ומגעילים במהירות את הכלים אחד אחרי השני, ולא מדקדקים לראות אם מי ההגעלה מעלים רתיחה, אבל יש ללמד עליהם זכות, כיוון שהדרך היא להגעיל רק קערות וכפות שמשתמשים בהם ע"י עירוי, ולהם מועילה ההגעלה גם ללא שהמים מעלים רתיחה, אבל כלים שהשתמשו בהם באש עצמה ולא ע"י עירוי, צריך להגעיל אותם במים שמעלים רתיחה.

נכון להעמיד בהגעלה בעל תורה הבקי בדיני ההגעלה, כדי שיפקח שההגעלה נעשית כדין.

כאשר מגעיל לאחר זמן איסורו, צריך להקפיד שלא להכניס את הכלים האסורים לתוך מי ההגעלה לפני שהמים מעלים רתיחה, כיוון שיש חשש שמא הכלים יבלעו את הפליטות האסורות בחזרה, משא"כ אם מגעיל לפני זמן איסורו, אין בזה בעיה, כיוון שהפליטות הם של היתר.

כאשר מגעיל לאחר זמן איסורו, צריך להגעיל את היורה שמגעילים בה לפני שהוא מגעיל בתוכה את הכלים, כיוון שהיורה עצמה בלועה מבליעות אסורות, ושמא היא תחזור ותפלוט את הבליעות האסורות שבתוכה אל תוך המים, והמים יאסרו את הכלים, וגם אחרי שמגעילים בתוך היורה, צריך לחזור ולהגעיל את היורה, כדי להפליט את הבליעות שהיא בלעה מהכלים האסורים, וזה הכל כאשר מגעילים את הכלים לאחר זמן איסורו, אבל אם מגעיל את כלי החמץ לפני זמן האיסור, הבליעות שיוצאות הם היתר, והם לא אוסרות, כיוון שהם נ"ט בר נ"ט דהיתירא.

אומר הרמ"א, אדם שלא הגעיל את כלי החמץ עד ערב פסח בזמן איסורו, יכול להגעיל את כלי החמץ גם לאחר זמן איסורו, אבל בחג הפסח עצמו א"א להגעיל, כיוון שבחג עצמו חמץ אוסר אפילו במשהו, וגם נותן טעם לפגם אסור, נמצא א"כ, שגם אם יהיו במי ההגעלה שישים מול הכלים, מי ההגעלה יאסרו מכח הפליטות שיוצאות מהכלים, ולכן, גם אם ישהה את הכלי שלא יהיה בן יומו, או גם יהיה במי ההגעלה שישים אל מול הכלים, מי ההגעלה יאסרו, כיוון שחמץ בפסח אוסר אפילו במשהו ואפילו בנותן טעם לפגם, וממילא אין תקנה להגעיל כלים בפסח עצמו אלא לפני פסח, כיוון שבערב פסח חמץ לא אוסר במשהו, אבל מותר ללבן כלי בתוך הפסח.

אדם שמגעיל כלי חמץ עד זמן האיסור בערב פסח, לא צריך להיזהר בכל הדברים שלמדנו קודם, כיוון שהפליטות מכלי חמץ, הם פליטות של הייתר, ואם הוא מגעיל את הכלים משעת איסורו עד פסח עצמו, צריך להיזהר בכל הדברים שלמדנו עכשיו, כיוון שהפליטות הם איסור, ולכן יזהר בעיקר שיהיה במים שישים, ושהכלי יהיה בן יומו.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן