היום נלמד: קדושת נרות בית הכנסת
יום חמישי כ"ח באב תשע"ו
מי נחשב 'מחלל שבת בפרהסיה'?
בנוגע לדינים רבים, המומר אינו נחשב כגוי. והמחלל שבת בפרהסיה, דינו כמומר. ו'פרהסיה' היינו שמחלל שבת בפני עשרה מישראל, או באופן שיודע שיתפרסם בין עשרה מישראל. ודווקא אם עושה כן כפורק עול, ולא אם טעה וסבר שמותר לעשות כן. וכן אין דינו כמומר אלא כשרגיל בכך, ויש אומרים שאף בפעם אחת נעשה כמומר. והמחלל שבת בפרהסיה באיסורים דרבנן, נחלקו הפוסקים אם נחשב כמומר. ויש אומרים שאף באיסורים דאורייתא אינו נעשה מומר במקרה שטעה וסבר שלא יענש על כך בכרת. [סעיף יא וס"ק מח; ביאורים ומוספים דרשו, 51]
האם מותר בימינו לקרוא דברי תורה לאור נרות בית הכנסת?
נרות הדולקים בבית הכנסת, מותר לקרוא לאורם דברי תורה, ואף אם הנרות הוקדשו לכבוד בית הכנסת, כוונת המקדיש שהנרות ישמשו גם להאיר ללומדים בבית הכנסת. אולם, אין לקרוא לאור הנרות דברי חול; ואף באופן שהותנה מראש שיהיה ניתן להשתמש בנרות לצורכי חול, יש איסור 'קלות ראש' בקריאת דברי חול בבית הכנסת. ובימינו, שיש בבית הכנסת תאורה מלבד אור הנרות - יתכן שאסור לקרוא אף דברי תורה לאור הנרות, כיון שיתכן שהנרות לא הוקדשו אלא למטרת כבוד בית הכנסת, ולא לקריאה לאורם. [סעיף יג וס"ק נב; ביאורים ומוספים דרשו, 55]
איבדת חפץ יקר בבית הכנסת - האם מותר לך להדליק נר מהאש שבנרות בית הכנסת כדי לחפש לאורו?
כשמדליקים נרות בבית הכנסת, מותר להדליק נר מנר, אך אין להעביר אש מנר לנר על ידי נר אחר של חול, כיון שבכך מדליק נר של חול מנר הקדוש בקדושת בית הכנסת. ומותר להדליק נר להבדלה, או נרות חנוכה, מנרות בית הכנסת; ויש חולקים. וכאמור, אסור להדליק נר של חול מהאש שבנרות בית הכנסת, אולם אם מדובר בצורך גדול, כגון שאיבד חפץ יקר בבית הכנסת, ובית הכנסת חשוך ולא ניתן להדליק את האור, ורצונו להדליק נר כדי לחפש לאורו - מותר. [סעיף יד וס"ק נג, נד ו־נו; ביאורים ומוספים דרשו, 57-58]