יעקב א. לוסטיגמן
במהלך שיחה שקיימנו עם הגאון רבי משה סחייק לפרסום בעלון 'לקראת שבת', אודות מקרה מעניין מאוד שאירע לו עם מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, זכינו לשמוע ממנו גם תובנה מאוד מעניינת שאינה קשורה ממן הענין ולכן אנו מביאים אותה כאן בנפרד.
וכך סיפר לנו הרב סחייק, מחבר ספרי 'מזקנים אתבונן' ושאר ספרים שביסס על אשר שתה בצמא מפיו של מרן הגראי"ל זצ"ל:
"לפני תקופה נזדמן לי לקיים מצוות ניחום אבלים בביתו של יהודי ששב בתשובה שלמה, למרות שהתגדל והתחנך בדרך אחרת.
"סיפר לי אותו יהודי מה הוביל אותו לחזור בתשובה, והסיפור הזה חשוב שיידע כל הורה ומחנך, כי יש בו מוסר השכל עצום.
"אבא שלי נולד בעיראק", סיפר לי החבר, "הוא היה כבן חודש כשיצאה המשפחה מעיראק ועלתה לארץ הקדוש. אבא עצמו קיבל חינוך דתי בביתו אבל בצוק העתים הוא יצא לכיוון שונה, כמו שקרה לרבים אחרים שיצאו לתרבות רעה בגלל הניסיונות הקשים והמאמצים הרבים שנעשו אז לחלן את בני העולים, במיוחד אלו שבאו מארצות המזרח.
"כמו רבים אחרים, אבא שלי היה מסורתי. בליל שבת היו עושים קידוש, אמא היתה מדליקה נרות לפני כניסת השבת, ידענו לחבוש כיפה ולהיכנס לבית הכנסת מדי פעם, אבל לא מעבר לכך.
"לאחר שבגרתי, אני עצמי זכיתי לחזור בתשובה, ובתקופה האחרונה חשבתי על זה, מה באמת קרה? למה באמת אני חזרתי בתשובה לעומת רבים אחרים שלא עשו זאת? מה משך אותי לחיי תורה ומצוות?
"התשובה נעוצה בחוויית ילדות אחת שחוויתי כשהייתי ילד כבן עשר", הוא מספר לרב סחייק.
"היה זה ביום השנה לפטירתו של סבא שלי, אבא הציע לי לבוא איתו לבית הכנסת, כי הוא רצה לומר קדיש. הצטרפתי אליו, חבשתי את הכיפה הלבנה שלי בכניסה לביתה כנסת ועמדתי לצדו של אבא.
"בא הגבאי, ואמר לאבא "תעלה חזן", אבא קצת התבייש, הוא אמר שהוא רק מסורתי ולא שומר מצוות, אבל החזן התעקש "תעלה חזן", ואבא עלה חזן.
"אני הסתכלתי עליו בגאווה גדולה. אבא שלי חזן בבית כנסת! איזה כבוד! הוא התפלל כזקן ורגיל, כי אכן התפילה היתה שגורה על לשונו משנות ילדותו.
"כשהגיע בחזרת הש"ץ לקדושה, אבא שלי מאוד מאוד התרגש. הקול שלו רעד ומעיניו זלגו דמעות כשאמר "קדוש קדוש קדוש".
"אני זוכר שהגוף שלי התמלא צמרמורת! הרגע הזה, ההתרגשות הזאת של הקדושה, ההרגשה הרוחנית המיוחדת הזאת, זה צרב לי צריבה עמוקה מאוד בלב. שנים אחר כך השתוקקתי להיות שומר תורה ומצוות, רק כי רציתי לחוות שוב את החוויה הנפלאה הזאת.
"לאבא שלי לא היה שמץ של מושג איזה שינוי עצום הוא מחולל בחיים שלי כשהחליט לקחת אותי לבית הכנסת".
הסיפור הזה, אומר הגר"מ סחייק שליט"א, זה סיפור שאפשר להפיק ממנו הרבה מאוד לקחים לחיים. אף אחד לא יכול לדעת מתי יהיה הרגע הכי משמעותי בחיים שלו, אף אחד לא יכול לדעת איזה משפט שהוא יוציא מהפה שלו יתברר כמשפט הכי חשוב שאמר בימי חייו…
אבל יש כאן משהו יותר עמוק: החינוך האמיתי שאנחנו מחנכים את הילדים שלנו, זה בכלל לא מה שאנחנו אומרים להם עשר פעמים ביום במשך כל שנות ילדותם. לא ולא! החינוך האמיתי הוא במה שאנחנו משדרים להם בלי שנשים לב בכלל. כאן הגיע בנאדם והתרגש כשאמר 'קדוש קדוש קדוש' – באותו רגע הוא זרע בלב של הבן שלו זרעים שהצמיחו בהמשך אילן רב פארות.
חשוב שנזכור את זה כשאנחנו ליד הילדים שלנו. חשוב שנעביר להם בתת מודע את המסרים הנכונים, ושלא נשדר להם חלילה מסרים שיגרמו להם ללכת בכיוון ההפוך מזה שהיינו רוצים לראותם צועדים בו.