מהלכות 'כרמלית'
* איזוהי 'כַּרְמְלִית'? מקום שאין לו מחיצות ולכן אינו רשות היחיד, אך מאידך, אינו משמש להילוך הרבים. וכגון רשות היחיד שיש לה מחיצות משלושה צדדים בלבד, ובצד הרביעי היא פתוחה לרשות הרבים, ואין לה 'היכר' להבדיל בינה ובין רשות הרבים.
* רשות הרבים מקורָה, אינה נחשבת לרשות הרבים מדאורייתא, אלא לכרמלית; משום שגדרי רשות הרבים דאורייתא נלמדים מרשות הרבים שב'מחנה לְוִיָּה' שבמדבר, אשר לא היתה מקורה.
* מקום המוקף מחיצות, אשר גודלו יותר מ'בית סאתיים', והיקף המחיצות לא נועד על מנת שהמקום ישמש לדיור – מדאורייתא נחשב לרשות היחיד, ומדרבנן החשיבוהו כ'כרמלית' לחומרא. והוא מכונה בפי חכמינו ז"ל: 'קרפָּף'.
מהלכות רשות היחיד
* מבנה שהוא רשות היחיד, גגו אף הוא רשות היחיד אף כשאין לו מחיצות, משום שאנו מחשיבים את מחיצות המבנה כאילו הן עולות ומשמשות כמחיצות גם לגג.
* רשות היחיד שגגהּ בולט מעבר לקירותיו, נחלקו הפוסקים אם הגג נחשב ל'כרמלית' או ל'מקום פְּטור'. ויש שכתב, שאם רוחב הבליטה פחות מחצי טפח, נחשב הגג לרשות היחיד.
* מבנה שגובהו מבחוץ עשרה טפחים, כולל עובי התקרה, כך שמבפנים גובהו פחות מעשרה, ויש בשטחו הפנימי ארבעה על ארבעה טפחים – נחשב חלָלוֹ לכרמלית, ולא לרשות היחיד.
* רשות היחיד שלפחות שתיים ממחיצותיה רחוקות זו מזו מרחק עצום – נחלקו ראשונים האם ובאיזה אופן היא נחשבת לרשות היחיד.
מהלכות 'מקום פְּטור'
* מהו 'מקום פְּטור'? א. מקום ברשות הרבים, הגבוה או נמוך מרשות הרבים שלושה טפחים לפחות, ואין בו בו שטח של ארבעה על ארבעה טפחים. וכן חלל רשות הרבים וכרמלית, בגובה של למעלה מעשרה טפחים.
* מקום שאילו היה ברשות הרבים נדון כמקום פטור – יש אומרים שבכרמלית הריהו בטל לכרמלית ונחשב כמותה; ויש אומרים שאין הבדל בין רשות הרבים לכרמלית. ויש שכתבו שכאשר יש שטח פתוח בין הכרמלית למקום הפטור ברוחב ארבע טפחים – לכל הדעות נחשב מקום הפְּטור ככרמלית.
מהלכות מלאכת 'הוצאה'
* איסור מלאכת 'הוצאה' מרשות לרשות מן התורה, כולל: העברת חפץ מרשות היחיד לרשות הרבים, או להיפך, וכן טלטול חפץ ברשות הרבים לטווח של ארבע אמות, כולל עקירתו והנחתו.
* בית הנמצא במקום שאין עירוב, ובצאתו מביתו, מטלטל בעל הבית את המפתח באופן המותר, וכגון שהמפתח משמש כאבזם לחגורה, כמקובל – בעומדו לצאת, יתחוב את המפתח בחגורתו, ויֵצא, ויסגור את הדלת, ובעודו תחת המשקוף, יוציא את המפתח וינעל, וישיב את המפתח לחגורתו בטרם יֵצא אל הרחוב.
* בהלכות שבת ובהלכות נוספות, נאמר הכלל: 'פי תקרה יורד וסותם', כלומר, תקרה ללא מחיצה, אנו מחשיבים את חוּדהּ של התקרה כאילו הוא נמשך ויורד למטה, ומגיע עד לקרקע, ונדון כמחיצה.