השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רנ"ה סעיף א'
- הכנת האש קודם הכנסת שבת -
באיזה אופן מותר להנות מאש המדורה בשבת? | מה ההיתר להנות מפחמים בשבת? | מדוע מותר להנות ממדורה הנעשית מגרעיני תמרים?
אדם הרוצה להבעיר מדורה להתחמם כנגדה, כמה אש צריך להיות במדורה כדי שיהיה מותר לו להנות ולהשתמש מהחום של המדורה בשבת, ולא נחשוש שמא יחתה בגחלים כדי להאחיז את האש בעצים? מבואר שיש חילוק בין כמות של עצים לבין עץ בודד, כאשר מדובר בכמות של עצים, השיעור הנצרך כדי שיהיה מותר להשתמש במדורה בשבת, הוא בכדי שתהא שלהבת עולה מאליה מער"ש, ואין האש צריכה סיוע מעצים דקים אחרים, אבל אם השלהבת לא עולה מאליה, אלא רק במשך השבת השלהבת התבססה יותר ואז עולה מאליה, אסור להשתמש באותה מדורה בשבת, אבל בעץ בודד, השיעור הוא כדי שתאחז האור ברוב עוביו וברוב הקיפו של העץ.
כשהמדורה הודלקה כשיעור מער"ש יכול להשתמש לאורה, בין ע"ג קרקע או ע"ג המנורה, ואפילו מדברים שלא עושים מהם פתילה בשבת כי האש לא נאחזת בפתילה יפה, בכ"א כאן מבאר המ"ב, מכיוון שמדובר באש גדולה מותר להנות מחום האש בשבת.
סעיף ב'
פחמים גם כאשר יש בהם אש מועטת ביותר, לא חוששים שמא יצטרך לחתות האש בשבת, כי פחמים דולקים גם בלי החיתוי שלו.
סעיף ג'
מדורה של זפת, גפרית, קש, גבבא, אפילו לא אחז בהם האור אלא כל שהוא, שרי, ויתכן שהטעם משום שהאש נתפסת בהם יפה, ולא חוששים שיחתה בשבת, וכן מדורה של קנים ושל גרעיני תמרים מפוזרים, אבל כשהקנים אגודות, והגרעינים מקובצים בסל, צריכים שיצית בהם האור עד שתהא שלהבת עולה מאליה, כיוון שהאש לא נאחזת בהם יפה, וי"א להפך, שכאשר הגרעינים מפוזרים, אז צריך שתהא שלהבת עולה מאליה, אבל כשהם יחד, אחד עוזר לשני והאש נתפסת יפה.