סיפר הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א:
הרי לפניכם מעשה שהיה בעש"ק פר' לך לך תשפ"ב, וכפי שנשלח באגרת מבעל המעשה – בחור חשוב מתושבי עי"ת בית שמש יצ"ו.
הלה חזר מהישיבה לבית הוריו והבחין בפתח הבניין ב'שק אשפה' מוטל על הארץ, והיות ומטבעו הינו אסטניסט גדול, וכל לכלוך מוציא אותו משלוות הנפש, וגם הכיר ב'טביעות עין' 'אי מזה באת' – מאיזה בית מוצאו, על כן מיהר ועלה לבית דירתו של השכן המשליך, וטענתו בפיו, על מה עשית ככה, מדוע החלטת לפנות 'זבלך' לרשות הרבים, מן היושר ושורת הדין נותנת ש'התכבדו מכובדים'… רדו נא למטה ופנו אשפתכם לתוככי ה'צפרדע' (כינוי לפחי אשפה הנמצאים ברחובה של עיר).
אך השכן שלא אבה לשמוע לדברי השופט… פטרו בתירוץ דחוק שהוריד בידו שני שקים, ולא היה כח בידו להשליך שניהם כאחד, ולכשירחיב ה' כח ומח יטפל בזה, והלך הבחור ממנו בחרי אף…
ויהי בעצם היום, אחר כמה שעות הוצרך 'הבחור' לתקן דבר מה בביתו, ולצורך זה נצרך לעמוד מחוץ למעקה, ומחמת שלא מצא מנוח לכף רגלו נפל מגובה של קומה ומחצה עד לארץ ונשברה ידו, אך בראשו לא נחבט כלל כי נפל בדיוק על שק האשפה… ולא עוד אלא שלאחר מעשה נודע כי מתחת ה'אשפה' היתה אבן גדולה וחדה, ומי יודע מה היה קורה לו אילו היה ראשו היה נחבט באותה אבן רח"ל …
ללמדנו כי גם 'אשפה' המפריעה יש בה פתח הצלה, ואותו שכן שהניח את הזבל שם היה שלוחא דרחמנא להצילו מ…
וזו היא עבודת החיים של איש יהודי להתחזק באמונה יתירה ולדעת שכל העובר עליו הן לטב והן למוטב הכל הוא ברצון הבורא ית"ש ולטובתו האמיתית. בעלי הרמז נתנו רמז לדבר בלשון הכתוב (תהילים כג ג) 'ינחני במעגלי צדק', שתיבת ינחני נקראת גם מתחילתה לסופה וגם מסופה לתחילתה, ללמד שבכל מצב שהוא, הן כשנראה שהדברים מתנהלים ב'יושר' ואף כשנראה שכל ההנהגה היא 'להיפך'… תמיד הקב"ה ינחני במעגלי צדק, הכל בהשגחה עליונה להביאו לטוב הנצחי ולהנחותו במעגלי צדק.
בדרך משל דימו את הקשיים העוברים על האדם ל'רכב' (קאר) אשר תכליתו לערוך 'קפיצת הדרך', להביא את האדם למחוז חפצו במהירות פי כמה וכמה בהליכתו ברגליו, אמנם בטרם יגש אל המלאכה לנהוג בה עליו לדעת היטב את כל כלליה ופרטותיה לבל יסע כשור מועד 'וינגח' באחרים הנוסעים לצידו ובהולכי הרגל… כיו"ב הם הנסיונות, מקצרים את המרחק שבינו לבין אביו שבשמים, שע"י העמידה בנסיון 'קופצת לו הארץ' ומתקרב מאד אל השי"ת, אבל על האדם לדעת מתחילה כיצד נוהגים בזמן נסיון שלא יצא מכשול ותקלה מתחת ידיו…