היום נלמד: ברכות הברק והרעם
יום חמישי י"ד בסיון תשע"ז
האם השינה בלילה משפיעה על חיוב ברכת הברק והרעם?
את ברכות הברק והרעם מברכים פעם אחת בכל 'מערכת' של ברקים ורעמים, דהיינו, שאין לשוב ולברך עליהם אלא כאשר התבהרו השמים לגמרי, ולאחר מכן שבו והתחדשו הברקים והרעמים. ובאופן זה ניתן לברך אף כמה פעמים באותו היום. ואם נמשכו הברקים והרעמים ברציפות יומיים או יותר – יש לברך רק פעם אחת ביום, כלומר, ביום ובלילה שלאחריו. ואם קם משנת הלילה לפני עלות השחר, נחשב זמן זה כיום הבא. ואם היה ער במשך כל הלילה – יש אומרים שלא יברך פעם נוספת ביום הבא, ויש חולקים. [שו"ע רכז, ב, ומשנ"ב ח; ביאורים ומוספים דרשו, 6]
השומע רעם באמצע קריאת שמע – האם יפסיק ויברך?
על ברק ורעם, יש לברך 'בתוך כדי דיבור' לשמיעת הברק והרעם; ואף אם הפסיק בדיבור מיד לאחר הברק, וכגון שהודיע לבני ביתו כי "יש ברקים" – יברך. ואם ראה ברק ולאחר מכן שמע רעם, ובֵרך – הגם שכבר חלף יותר מכדי דיבור מהברק, חלה ברכתו גם על הברק, כיון שהברק והרעם באו יחד מיצירה אחת; ושוב לא יברך בעת ראיית ברק אחר. וכיון שאינו יכול לברך לאחר מכן, חייב להפסיק אף באמצע לימודו כדי לברך. ונחלקו הפוסקים אם רשאי להפסיק באמצע קריאת שמע, ויש שהכריע שדווקא בין הפרקים. [שו"ע רכז, ג, ומשנ"ב יב; ביאורים ומוספים דרשו, 10 ו־12]
על איזה יָם אין לברך 'עושה מעשה בראשית'?
הרואה את היָם – מברך "עושה מעשה בראשית", והרואה את 'הים הגדול' – מברך "שעשה את הים הגדול"; ונחלקו הפוסקים אם ים זה הוא הים התיכון, או האוקיינוס האטלנטי. ואם בֵּרך עליו 'עושה מעשה בראשית', יצא ידי חובה. וקטע של יַם שנוצר בידי אדם, כגון 'תעלת סוּאֶץ' ו'תעלת פַּנָמָה' שנחפרו בידי אדם, או יַם שנוצר מאליו לאחר ששת ימי בראשית – לא ניתן לברך עליהם 'עושה מעשה בראשית'. ויַם המלח – יש אומרים שצריך לברך עליו, ויש שמדייקים מדברי רש"י שהוא נוצר לאחר ששת ימי בראשית. [שו"ע רכח, א, ומשנ"ב ב, ג, ד ו־ו, שעה"צ ט, וביה"ל ד"ה ועל; ביאורים ומוספים דרשו, 1 ו־7]