יום שלישי ט' בשבט תשע"ט
ממה 'הרכיבו' חכמים את דיני ה'כרמלית'?
כפי שלמדנו, לענין איסור 'הוצאה' מרשות לרשות, מדאורייתא יש שלוש רשויות: רשות הרבים, רשות היחיד, ו'מקום פְּטור'; וחכמינו ז"ל הוסיפו רשות רביעית, המכוּנָה 'כַּרְמְלִית'.
והקלו בה חכמים 'קולא' של רשות היחיד, שכשם שרשות היחיד אינה רשות היחיד לענין איסור הוצאה אלא כששטחהּ הוא ארבעה על ארבעה טפחים לפחות; כך גם הכרמלית.
וכן הקלו בה חכמים 'קולא' של רשות הרבים – שכשם שרשות הרבים מגיעה רק עד לגובה של עשרה טפחים מקרקעיתהּ, ומעל לגובה זה – נחשב החלל שמעליה ל'מקום פְּטור'; וכך גם בכרמלית – החלל שמעל לגובה של עשרה טפחים נחשב למקום פְּטור.
[שו"ע שמה, יח, ומשנ"ב עב-עג]
איזה מקום נחשב ל'מקום פְּטור'?
כפי שלמדנו, מקום שאינו רשות הרבים, ואינו רשות היחיד, ואינו 'כרמלית', מוגדר כ'מקום פְּטור'.
ומהו מקום פטור? א. מקום ברשות הרבים, הגבוה מרשות הרבים שלושה טפחים לפחות, כגון תל עפר; ואין בו בו שטח של ארבעה על ארבעה טפחים; כלומר, אף אם אורכו אלף אמה, אך רחבו פחות מארבעה טפחים – הריהו מקום פטור.
וכן מקום הנמוך מרשות הרבים שלושה טפחים לפחות, כגון חפירה, פיר, וכדומה, ואין בו שטח של ארבעה על ארבעה טפחים.
ב. חלל רשות הרבים, בגובה של למעלה מעשרה טפחים, וכן חלל כרמלית בגובה זה.
[שו"ע שמה, יט, ומשנ"ב פא ו־פג]
איזה מקום 'מתעורר' על ידי מקום הסמוך לו ודינו משתנֶה?
נחלקו ראשונים אם יש 'מקום פְּטור' ב'כרמלית', דהיינו, מקום שאילו היה ברשות הרבים נדון כמקום פטור – יש אומרים שבכרמלית הריהו בטל לכרמלית ונחשב כמותה; מפני שמקום פטור וכרמלית מין אחד הם, כלומר, מדאורייתא, שניהם אינם רשות הרבים ולא רשות היחיד; ולכן, כאשר נפגש מקום פטור בכרמלית, 'מצא מין את מינו ונֵעוֹר', ונעשה כרמלית.
ויש אומרים שאין הבדל בין רשות הרבים לכרמלית, ובשתיהן יש מקום פטור. ויש שכתבו שכאשר יש שטח פתוח בין הכרמלית למקום הפטור ברוחב ארבע טפחים – אף לדעה זו נחשב מקום הפְּטור ככרמלית.
[שו"ע שמה, יח-יט, משנ"ב עח, עט, פה ו־פו, וביה"ל ד"ה ויש; ביאורים ומוספים דרשו, 54]