יום שלישי ג' בטבת תש"פ
מהו איסור 'רוצה בקיומו'?
כפי שלמדנו, ב'איסורי הנאה' ישנו כלל שאם האדם 'רוצה בקיומו' של הדבר האסור – נחשב בכך כנהנה ממנו. ויש מהאחרונים שסוברים שכלל זה חל רק במקרה שרוצה בקיומו כדי להרוויח באמצעותו, אבל אם רוצה בקיומו רק כדי למנוע הפסד אינו נחשב כנהנה; אך יש אומרים שבאיסור הוא אף במקרה של מניעת הפסד בלבד.
ברם, בעבודה זרה וכיוצא בה – לכל הדעות יש איסור רוצה בקיומו אף במקרה של מניעת הפסד בלבד, משום שישראל מצוּוה לאבדם. ומסיבה זו, שישראל מצוּוה לאבדם, מותר לו לשמש כשכיר לצורך איבוד עבודה זרה וכיוצא בה – וכגון ששכרוהו לשבור חביות של יין נסך – למרות שהשכר מתקבל כתוצאה מאיסור ההנאה.
[משנ"ב תנ, כד, וביה"ל ז, ד"ה אסור; ביאורים ומוספים דרשו, 36 ו־39].
האם ניתן למכור לגוי שיירי חלה של אדמו"ר?
בהמשך לאמוּר: כמו בכל איסורי הנאה, גם בחמץ יש איסור 'רוצה בקיומו'. ולדוגמה: א. אסור להשכיר כלי בישול לגוי לימות הפסח, משום שכאשר יבשל בו חמץ, אם ישפך החמץ מהכלי בעומדו על גבי האש, הכלי ישבר, ונמצא שהישראל רוצה בקיומו של החמץ כדי שהכלי לא ישבר.
ב. גרעין חיטה שלתתוהו במים וכתבו עליו כיתוב אומנותי כלשהו, ובעליו הניחוהו במקום הפקר, כדי שלא ימצאהו אדם במשך ימות הפסח – הרי זה אסור, מפני שהוא רוצה בקיומו של החמץ.
ג. בדומה לדוגמה הקודמת, חמץ החשוב לבעליו, כגון שיירי חלה של 'אדמו"ר', וכדומה – יש אומרים שמכירתו לגוי אינה פוטרת מלבערו, מפני שבעליו רוצה בקיומו.
[שו"ע תנ, ז, ומשנ"ב כד; ביאורים ומוספים דרשו, 37].
האם מותר להשתמש בפסח בכלי חמץ לחימום מים לרחיצה?
מעיקר הדין מותר להשתמש בכלי חמץ לחימום מים לרחיצה, כביסה, ושימושים אחרים, מלבד אכילה ושתייה. ולמרות שבאופן זה רצון המשתמש שהכלי יעמוד בשלימותו, וממילא גם החמץ הבלוע ישאר בתוכו – אין איסור 'רוצה בקיומו' בחמץ שאינו ניכר לעין.
אולם, למעשה, כלי המשמש לאכילת חמץ – יש להצניעו, ואין להשתמש בו בפסח אפילו לרחיצה וכביסה, מפני שיש לחשוש שמא ישתמש בו לאכילה באופן שהמאכל יֵאסר מחמת החמץ הבלוע בו, ומתוך הרגלו להשתמש בכלי בפסח, יאכל את המאכל האסור. ואיסור זה הוא רק בשימוש תדירי, אבל באקראי, מותר להשתמש בו לרחיצה ולכביסה, כעיקר הדין.
[שו"ע תנ, ז, ומשנ"ב כו-כז]
לקיחת חמץ מחמץ שנמכר לגוי ואכילה או שתיה (כגון בירה,ויסקי) במוצאי שבת שלאחר שביעי של פסח
האם שייך איסור "רוצה בקיומו" של חמץ שנמכר לגוי במוצאי שבת שלאחר שביעי של פסח כאשר נכתב בשטר מכירת חמץ שהגוי מרשה להשתמש וליקח מהחמץ שנמכר לו בשבת שלאחר שביעי של פסח.אם אפשר לענות תשובה מנומקת עם מקורות.
בברכה רבה וכו"ט.