ידוע שהרה״ק הרבי ר׳ שמעלקא מניקלשבורג זיע״א היה ממעט מאוד בשינה, באחת הלילות שתה יין ישן והיה ראשו כבד עליו עד שישן שעות רבות : [לפי נוסחא אחת היה זה הרבי ר׳ אלימלך שפעל זאת], בבוקר כאשר עמד להתפלל, היתה התפילה בהתלהבות עצומה כל כך, עד שבהגיעו ל׳שירת הים׳ הגביהו המתפללים את כנף בגדיהם, משום שהרגישו בנפשם, איך שעוברים זה עתה את הים!! לאחר התפילה שאלוהו התלמידים, אם על ידי השינה בכוחו להתפלל במדריגה נעלה כזו, עד שגם המתפללים אתו התלהבו כל כך ברגשות קודש, מדוע אפוא אינו ישן כל לילה כמה שעות?!
וענה להם: דעו! רק מי שאינו ישן ועובד עבודת ה׳ בלא הרף, אזי באם אירע שנח כמה שעות, יכול להתפלל תפילה שכזו, אבל מי שרגיל לישון בכל לילה כמה שעות מן הנמנע שיוכל להגיע למעלת תפילה כזו… (ולפי נוסחא אחרת אמר: שאין ביכולתו לוותר על שעות הלילה לעבודת ה׳ בשום אופן…) (פקודת אלעזר).
- • •
מסירות נפש על אמירת "שירת הים" היתה אצל צדיקים מסולאים, הרה״ק רבי מרדכי מלעכוויטש זיע״א אמר: שהיות ויש "עוף" שמזמר ואומר שירה להקדוש ברוך הוא עד שנבקע כריסו, ואילו אני מתפלל ואף על פי כן אני בריא אולם… אם כן מה חשובה תפילתי…
באחד הימים הכין את עצמו לתפילה בהכנה רבתי, וכשהגיע ל״שירת הים" מרוב התלהבות רשפי אש, נבקעה אחת מריאותיו – הרופאים המומחים בלמברג אמרו נואש, טען ואמר הרה״ק מלעכוויטש להשם יתברך: וכי רצוני היה שאתפלל רק תפילה אחת כזו? אני רוצה להתפלל עוד! ונתרפא וחזר לאיתנו.
לאחר תקופה נזדמן לעיר למברג, ובאו חסידים להסתופף בצילו, עבר שם הרופא המומחה ודאה המון עם נוהרים, שאל להיכן הולכים?! אמרו לו: הצדיק מלעכוויטש הגיע! תמה ואמר כי הוא עוד חי ?! ונשבע בשבועה כי הוא חי בלא ריאה… (ספרן של צדיקים)
- • •
סיפור דומה מסופר על הרה״ק מנעשכיז, וכה מסופר: – אמרו להרה״ק רבי יצחק מנעשכיז זיע״א, שיש בעיר פלונית גן חיות, שם ישנה צפור, שפעם אחת בחיים היא שרה שירה להקב״ה, והשירה שלה מרגשת מאוד ומרגע לרגע מתחזק קולה, ומרוב התאמצות בשירה נופלת ומתה אחר כך, כששמע זאת הרה״ק מנעשביז זי״ע נרעש ונרעד מהדבר ששמע, והחליט לראות הדבר.
קם ונסע לאותה העיר, שהה שם באכסניה, ושלח את משמשו שילך לומר למנהל גן החיות שבא במיוחד לראות איך הצפור שרה, בקשתו היא שכאשר תתחיל הציפור לשיר, יקראו לו, …"רצון יראיו יעשה", עשה הקב״ה את רצונו, ומיד לאחר כמה ימים, שלח המנהל לומר להצדיק שהצפור התחילה לשיר שירה, מיד קם והגיע למקום, וכשהגיע ראה איך שהצפור שרה במתיקות שאין לתאר, וברגש עצום עד כלות הנפש, וכך שרה כמה שעות, ומרגע לרגע התחזק קולה ביתר שאת וביתר רגש, עד שמרוב התאמצותה נפלה ומתה…
הרה״ק מנעשכיז זיע״א הודה למנהל, וחזר לאכסניה שבה שהה, וחשב לעצמו שאם צפור שאין לה יצר הרע ולא יצר הטוב, אזי כשהיא שרה שירה לפני הקב״ה, היא שרה בכזו מתיקות ורגש, ובמסירות נפש עד כלות הנפש ממש, – ואילו אני מתפלל ונשאר בריא, אם כן מה תפילתי חשובה?..
בלילה התחיל להבין עצמו להתפלל כראוי שחרית, כשקם בבוקר התחיל בעבודת קדשו בקדושה ובטהרה והתחיל לומר "קרבנות" "ופסוקי דזמרה" בהתלהבות ובמתיקות עצומה, כשהגיע ל׳שירת הים" התחיל לומר ברגש עצום ובנעימה מתוקה ובמסירות נפש, וראו ממש שנשמתו הולכת לצאת מרוב התלהבות, מרוב התלהבות רשפי אש, נבקעה אחת מריאותיו –
פרופסור מומחה שנקרא למטתו אמר נואש, וכי ימיו ספורים, אולם הוא התאושש, וחזר לבריאותו כאחד האדם… – לאחר מכן טען ואמר הרה״ק מנעשכיז להשם יתברך: וכי רצוני היה שאתפלל רק תפילה אחת כזו? אני רוצה להתפלל עוד! ונתרפא וחור לאיתנו…
לאחר תקופה נזדמן לעיר אחת, ובאו חסידים להסתופף בצילו, עבר שם הרופא המומחה וראה המון עם נוהרים, שאל להיכן הולכים?! אמרו לו: הצדיק מנעשכיז הגיע! תמה ואמר, וכי הוא עוד חי ?! ולא האמין ורצה לראותו בעיניו… (ספרן של צדיקים — בחצרות החיים).
- • •
סיפר הרה״ק רבי אהרן מבעלזא זיע״א, על רב אחד שהצביע באזני זקנו הרה״ק מהר״י, על דבריו של הרמ״ע מפאנו [רבי אליעזר פואה _ תלמידו של הרמ״ע מפאנו], בפירושו "מדרש בחידוש" על הגדה של פסח בענין קריעת ים סוף, שהיו שם י״ב קרעים, קרע לכל שבט, ׳ומקום הקרע עדיין ניכר׳… והפליא אותו רב, על שהמחבר כותב דברים כאלה…
אולם מהר״י השיב לו: "כשיהודי בא למקום הנס ומברך בדחילו ורחימו, ובקדושה ובטהרה את הברכה "ברוך שעשה ניסים לאבותינו", הוא רואה את הקרעים גם היום"…
הרה"ק רבי אהרן זי״ע שסיפר דברים אלו, התלהב מאוד ואמר: "זהו פלא שרואים עוד היום את הקרעים, וגם בירדן יש י״ב קרעים, וגם אותם רואים!"… וכשניסה מאן דהוא לשאול "רבינו היה שם?", נראה הרבי כמופתע, והשיב: "אומרים כך, וגם בכנרת רואים את המקום, בו עובר הירדן, אומרים שרואים"… (מבוא לספר ׳מדרש בחידוש').
- • •
סיפור פלא מסופר כי בהיות הרה״ק רבי שמעלקא מניקלשבורג זיע״א במדינת אסטרייך בו מלך הקיסר יוזעף, היו לו מתנגדים, שדיברו נגדו אצל המלכות והוצרך לבוא ל״וינה" לעמוד לפני המלך, יום המוגבל היה ימי החורף – זמן הפשרת השלגים.
הרבי ר׳ שמעלקא לקח אתו את תלמידו הרה״ק רבי משה לייב מסאסוב זיע״א, ובבואם סמוך לוינא הוצרכו לעבור את נהר הדונאי הגדול, ומחמת הפשרת השלגים לא יכלה שום ספינה לעבור את הנהר.
נכנסו הצדיקים לספינה קטנה, ויחד אמרו "שירת הים", באותה שעה עמדו אנשים רבים על שפת הים לראות את תגבורת המים, והנה פתאום ראו ספינה קטנה שטה על פני המים, עוברת בין גושי הקרח, ומגיעה בשלום עד שפת הנהר.
כל העיר געשה והכל שוחחו מהפלא הזה, עד שהגיעו הדברים לאוזני המלך, וכאשר הגיעו לפני המלך ידע כבר שהם אנשים פלאיים וקדושים, ושמע את דבריהם, וכיבדם עד מאוד, והציע לפניהם את כל הקובלנות והטענות שהלשינו עליו, ועל כל טענה וטענה השיבו תשובה בהירה ומשכנעת.
עוד קבלו עליו כי אינו יודע ומלומד בשפת המדינה, על כך השיב הרבי ר׳ שמעלקא כי שקר הדבר, וכי הוא בקי היטב בשפת ולשון המדינה, אזי הורה הקיסר להביא נייר ודיו, כדי שיכתוב איזה ענין בשפת המדינה, ואכן כתב הרבי ר׳ שמעלקא בכתב נאה, ובשפת המדינה בצורה קולחת בהירה ומנוסחת,
הקיסר הרגיש והבין בחכמתו, כי אינו בקי בשפת המדינה, אלא שהכתב מכתב איש אלוקים הוא, ולכן ציווה לקבוע כתב זה, בתוך מסגרת מעוטרת, למשמרת עולם בגנזי המלך, ופטרם לשלום בכבוד גדול… (נפלאות הרבי).
- • •
סיפר הרה״ק מצעשינוב זיע״א שפעם אחד בהיות החבריא קדישא אצל רבם הרבי ר׳ אלימלך מליזענסק זי״ע, בשביעי של פסח, חלש ליבו של אחד התלמידים באמצע הלילה, ולא היה לו במה להשיב נפשו, וחיפש עד שמצא תרנגולת צלויה ואכלה, כדי להשיב את נפשו, ובבוקר בזמן התפילה התחבא על יד התנור, שלא יראה אותו הרבי ר׳ אלימלך בדרך הילוכו, ובוודאי יכיר בו, שבלילה קדוש שכזה, אכל לשובע נפשו באמצע הלילה תרנגולת צלויה, ומרוב בושה ישב לו על יד התנור באחת הקרנות.
בבוא הרבי ר׳ אלימלך לבית המדרש, התהלך בבית המדרש לכאן ולכאן, עד שבא למקום של תלמיד זה, ואמר לו שיגש להעמוד להתפלל – שליח צבור, הלה שמע בקול הרבי, והתפלל בלב נשבר מאוד, וכן אמר את ה׳שירה׳, ברגש עמוק ובהשתפכות הנפש.
אחר התפילה אמר לו הרבי ר׳ אלימלך: אוי התרנגול התפלל 'ויושע ה׳'… כוונתו היתה, שמחמת אכילת התרנגול, היה לו לב נשבר מאוד, וממילא התפלל ואמר את ה׳שירה׳ כדבעי… (בית אלימלך).
- • •
הרה״ק רבי אהרן מבעלזא זי״ע סיפר: פעם הגיע צייר אחד אל אבי [הרה״ק רבי יששכר דוב זיע״א], והראה לו ציור ממעמד הקריעת ים סוף, והיה נראה בו איך שמי הים קרועים לשני צדדים, בני ישראל עוברים בתווך, והמצרים עומדים מאחוריהם…
אבי ז״ל הפליא מאוד באזני הצייר שהצליח בכשרונו להביע את מעמד "קריעת ים סוף", באופן מוחש ומופלא ביותר, אך הוסיף ואמר כי בדבר אחד לא דייק על נכון, והוא שבתמונה נראים אפם של בני ישראל ושל המצרים והים – באופן שווה, בעוד שאפו של יהודי שונה מאפו של גוי…
וסיים הרה״ק רבי אהרן זיע״א ואמר: – הגם שמעולם לא ראיתי צורה של גוי, אבל כך אמר אבי ז״ל… (שירת הים).
הרה״ק רבי יצחק אייזיק מקומרנא זי״ע, מביא בספר "היכל הברכה" …"כמו שעשה מדן הקדוש הר״י בעל "שם טוב" ויע״א, בעת דוחק שהוצרך לברוח מן הישמעאלים, עבר את נהר ה׳דנעסטיר׳, במקום שהנהר גדול ורחב, [על ידי] שהניח חגורה על הנהר, ועבר את ה׳דנעסטיר׳ בלא שום 'שם', אלא באמונה שלימה"… (היכל הברכה דגל מחנה אפרים – וישלח).
- • •
מעשה שישבו חסידים בליל שביעי של פסח, בשולחנו של הרה״׳ק בעל ה"יסוד העבודה" מסלונים זי״ע, פנה לפתע אליהם ושאל, מי מכם רוצה כסף? מי חפץ ב׳ביזת הים׳?! ולא קם אף אחד מכל הציבור לבקש כסף לפרנסתו או למחייתו… רק ישיש אחד מזקני העדה, עמד וקרא אל הרבי: אנו חפצים באמונה שהיתה אז לאבותינו על הים… וקילס הצדיק ושיבח מאד את מענהו… (מסוד שיח חסידים).
(מתוך מוסף המודיע פר' בשלח תש"פ)