פעולות רבות נאסרו בשבת משום שהן 'עובדין דחול', והפוסקים כתבו הגדרות שונות לאיסור זה: בקונטרס 'כלכלת השבת' לבעל 'תפארת ישראל' על המשניות, כתב שחז"ל אסרו משום עובדין דחול באחד משלשה האופנים הבאים: א. מעשה שיש לחשוש שיגרור אחריו עשיית מלאכה האסורה בשבת; ב. מעשה הכרוך בטרחה יתֵרה; ג. פעולה הדומה לאחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת. הגר"מ פיינשטיין כתב הגדרה אחרת, ש'עובדא דחול' היא - כלשונו - עשיית מלאכה המותרת בשבת באופן טוב וראוי, כמלאכה קבועה הנעשית בימות החול, ולא באופן ארעי שאין בו הקפדה על שלימות המלאכה. והגרש"ז אויערבך כתב ש'עובדא דחול' היא פעולה [המותרת בשבת] הנכרכת בדרך כלל עם עשיית מלאכה האסורה בשבת, אך סיים את דבריו שאין לו הגדרה ברורה בנושא זה.
[ביאורים ומוספים למשנה־ברורה מהדורת דרשו, רנב, 17]