יום שני כ"ב בתשרי תשע"ט
האם מותר להתקלח בשבת בימי החוֹם?
מן הדין, מותר לרחוץ בשבת במים קרים, בין בבריכה ובאמבטיה, ובין במקלחת. ומנהג בני אשכנז עוד מימות הראשונים, שלא לרחוץ את כל הגוף במים קרים, משום שחששו לכמה איסורים שעלול הרוחץ להכשל בהם: טלטול המים והמגבת, סחיטת השיער לאחר הרחיצה, האיסור לאדם לשוט במים בעצמו, והאיסור להשיט חפצים במים.
ובכלל מנהג זה, אף הרחיצה בבריכה ובאמבטיה; ויש שכתב שהרחיצה באמבטיה חמורה יותר, כיון שהיא נחשבת ככלי, ורחיצה בכלי – יש מהראשונים שסוברים שהיא אסורה מן הדין אף המים קרים.
והמנהג להחמיר אף ברחיצה במקלחת ביתית, למרות שקיים בה רק החשש לסחיטת השיער; ויש אומרים שאף במקום צער, כגון בימי החוֹם, אין להקל בכך; אך יש אומרים שהרחיצה במקלחת לא היתה בכלל המנהג הקדום, ולכן מותרת במקום צער. ורחיצת פנים, ידים ורגליִם, במים קרים – אינה בכלל המנהג כלל, ומותרת בכל מקום.
[שו"ע שכו, ז, ומשנ"ב כא, (בהרחבה ע"פ המקור); ביאורים ומוספים דרשו, 20]
האם מותר להשתמש ב'שמיכה חשמלית' בשבת?
כפי שלמדנו, מים שחוּממו בשבת, אסור לרחוץ בהם אפילו אבר אחד. ולכן, אסור להניח בשבת 'בקבוק חם' – המלא במים אלו –ישירות על הגוף, כשהוא פתוח, מחשש שהמים ישפכו וירחצו חלק מגופו; ואף בימות החול אסור לעשות להניחו פתוח, מחשש שהמים ישפכו ויגרמו לכוויות בגופו.
ויש מהפוסקים שכתבו שאף השימוש בבקבוק בעודו סגור אסור בשבת, אף במים שחוממו בערב שבת, משום שזהו מעשה רפואה, האסור בשבת מדרבנן. וכתבו הפוסקים, שבזמננו, שרבים מהבריאים משתמשים בבקבוק חם – מותר לכל הדעות להשתמש בו בשבת, כאשר הוא סגור.
וכן שמיכה חשמלית, המיועדת לחימום – כיון שהבריאים נהנים אף הם מהחימום, אין השימוש בה נחשב כמעשה רפואה, ומותר בשבת; אולם, אם יש בשמיכה 'וַסָּת', שניתן להפחית או להגביר באמצעותו את מידת החום – צריך לעשות 'היכר', לבַל יכשל בשימוש בו.
[שו"ע שכו, ו, משנ"ב יט, ושעה"צ ט; ביאורים ומוספים דרשו, 16 ו־18]
האם מותר לטבול בשבת במקוה טהרה?
חכמינו ז"ל אסרו להטביל בשבת כלי טמא כדי לטהרו, מפני שפעולה זו נראית כ'תיקון' הכלי; אך אם הכלי נטמא בשבת, התירו להטבילו. ולא אסרו לאדם טמא לטבול כדי להטהר, למרות שהוא 'מתקן' את גופו בכך, משום שבניגוד לטבילת כלי שהיא פעולה מובהקת של תיקון כלי מטומאה לטהרה, טבילת האדם עשויה להראות כאילו הוא מעוניין להתקרר מעט במים.
וכתבו הפוסקים, כי מאחר ונהגו שלא לרחוץ בשבת אפילו במים קרים, כנ"ל, נמצא שבזמננו אף טבילת האדם היא פעולה מובהקת של תיקון מטומאה לטהרה; ומטעם זה, נהגו הנשים שלא לטבול בשבת טבילה שלא בזמנה. ו'טבילת עזרא' – לדעת רוב הפוסקים מותרת, ובפרט כאשר נטמא בשבת; ויש שהחמירו בדבר, אם משום 'תיקון', ואם משום שחששו למכשול בסחיטת השיער. ומנהג רוב ישראל להקל. ולדעת המשנה ברורה, יש להמנע מטבילה שהיא ל'תוספת קדושה' בלבד, אך בקהילות רבות הקלו בכך.
[שו"כ שכו, ח, משנ"ב כד, וביה"ל ד"ה אדם; ביאורים ומוספים דרשו, 25 (בהרחבה ע"פ המקור); וראה עוד שם]