יום ראשון י"ז באב תשע"ח
האם מותר להכניס מצקת למים רותחים בשבת?
תבשיל שאינו מבושל לחלוטין, ונמצא ב'כלי ראשון', בין על גבי האש ובין שלא על גבי האש, והוא חם במידה ש'היד סולדת בו' – אסור מדאורייתא לערבבו, כיון שהעירבוב מקדם את בישולו; ואיסור זה מכונֶה 'הֲגָּסָה'. ויש שהורה שאף תבשיל הנמצא ב'כלי שני' והוא חם במידה ש'היד נכוית בו', יש בו איסור הגסה.
ואסרו חכמים אף להוציא חלק מהתבשיל בכף, כיון שפעולת תחיבת הכף בתבשיל והוצאתה, דומה לפעולת ההגסה; ודווקא אם מוציא מעומק התבשיל, אך אם מוציא את החלק הנמצא למעלה, ללא הסטת החלקים האחרים שבתבשיל ממקומם, אין איסור בדבר. ויש אומרים שהאיסור להוציא חלק מהתבשיל הוא דווקא בכף, שהדרך לערבב בה תבשיל, ובכלי כיוצא בה; אבל במזלג וכיוצא בו, מותר להוציא, אלא שיש להזהר שלא לערבב את התבשיל.
ותבשיל מוצק שאינו מעורב בנוזל – מותר להוציא ממנו בכף; ויתכן שמותר אף לערבבו. ומים – יש אומרים שיש בהם איסור הגסה, אך לדעת פוסקים רבים אין בהם איסור הגסה. ונוזלים אחרים, כגון מרק צלול, יש אומרים שאין בהם איסור הגסה, ויש שהחמירו באופן שעומדים על גבי האש.
[שו"ע שיח, יח, משנ"ב קיג-קיד, ושעה"צ קלז; ביאורים ומוספים דרשו, 115, 116 ו־119]
האם מותר להוציא אוכל מסיר שעל גבי האש בשבת?
תבשיל מבושל לחלוטין – כשאינו עומד על גבי האש, מותר לערבבו, וכל שכן להוציא ממנו בכף. וכשעומד על גבי האש – יש אומרים שדינו כאינו עומד על גבי האש. אך יש אומרים שדינו לענין זה כתבשיל שאינו מבושל; אם משום שבני אדם עלולים לטעות ולערבב גם תבשיל שאינו מבושל לחלוטין; ואם משום שהגסה במאכל שעל גבי האש מוסיפה עליו בישול מסוים אף כשהוא מבושל לחלוטין.
ובשעת הצורך, כגון שנצרך לחלק מהתבשיל, ואם יסירנו מעל גבי האש לא יוכל להחזירו משום איסור 'חזרה' (ראה שולחן ערוך רנג, ב), ניתן להקל ולהוציא ממנו בכף, תוך זהירות שלא לערבבו; ויש שהחמירו אף בזה.
ובאש מכוסה, או כשהכלי שבו התבשיל עומד על גבי סיר שעל גבי האש – נחלקו הפוסקים אם לענין הגסה נחשב התבשיל כעומד על גבי האש.
ויש שהחמירו, לשֵׁם הרחקה יתֵרה מן האיסור, שלא לערבב אף תבשיל המבושל לחלוטין שאינו עומד על גבי האש, וכן לא להוציא ממנו בכף; ולדעתם יש לשפוך ישירות מהסיר אל הקערה או הצַּלחת. ואין להחמיר בדבר, וכן המנהג מקדמת דנא; והרוצה להחמיר, יחמיר שלא לערבב תבשיל זה.
[שו"ע שיח, יח, משנ"ב קיג ו־קיז, שעה"צ קלו, וביה"ל ד"ה אף; ביאורים ומוספים דרשו, 116-117; וראה שעה"צ קמח]
האם מותר לכסות סיר שעל גבי האש בשבת?
כאמוּר, עירבוב תבשיל מקדם את בישולו; ומבואר בגמרא, שכיסוי הכלי שבו התבשיל, דומה להגסה, ומסייע אף הוא בבישול. ולפיכך, תבשיל שאינו מבושל לחלוטין, ונמצא ב'כלי ראשון', בין על גבי האש ובין שלא על גבי האש, והוא חם במידה ש'היד סולדת בו' – אסור לכסותו.
ותבשיל המבושל לחלוטין, העומד על גבי האש – יש אומרים שאסור לכסותו, מאותן הסיבות שאסורה ההגסה על גבי האש, כנ"ל; והיינו, משום שבני אדם עלולים לטעות ולכסות גם תבשיל שאינו מבושל לחלוטין, או משום שכיסוי מאכל שעל גבי האש גורם לתוספת בישול כלשהי אף כשהוא מבושל לחלוטין.
ויש אומרים שמותר לכסותו, משום שבניגוד להגסה, בכיסוי תבשיל ידוע לכולם שהוא מאיץ את בישול התבשיל, ולא יטעו לכסות תבשיל שאינו מבושל לחלוטין; וכן, לדעתם, הכיסוי אינו מוסיף בישול לתבשיל המבושל לחלוטין. ולדעה זו, מה שנאמר בגמרא שכיסוי התבשיל דומה להגסה, הוא רק לענין תערובת הטעם בתבשיל, הנוגעת להלכות בשר בחלב וכיוצא בהן, אך לא לענין איסור הגסה בשבת בתבשיל המבושל לחלוטין.
[ביאורים ומוספים דרשו שיח, 116]