היום נלמד: ברכת הפירות והיין
יום שלישי כ"ה בשבט תשע"ז
מדוע נתקנה ברכת "בורא פרי העץ"?
הצומח מן האדמה, ברכתו "בורא פרי האדמה", אולם, פרי הצומח על העץ, ברכתו "בורא פרי העץ", משום שהוא חשוב יותר מפרי האדמה, ולכן קבעו עבורו ברכה מיוחדת, כדי לשבח להשי"ת על שברא פירות חשובים. והיין, אף שהוא יוצא מהענב שהוא פרי העץ, נקבעה עבורו ברכה מיוחדת, "בורא פרי הגפן", משום שהוא משביע - "סועד את הלב", בלשון חז"ל והפוסקים - ומשמֵּח. ואם טעה ובֵרך על היין 'העץ' - נחלקו הפוסקים אם יצא ידי חובתו, ומִסָפֵק אין לברך שנית. ואם טעה ובֵרך על ענבים 'הגפן' - יצא ידי חובתו. [שו"ע א, משנ"ב ב-ג, וביה"ל ד"ה פרי; ביאורים ומוספים דרשו, 4 ו־6]
יין שמעורבים בו חומרים שונים - האם ברכתו 'הגפן'?
יין שעֵרבו בו דבר שמקובל לערב בו כדי להשביחו, או כדי לאפשר את שתייתו - אף אם היין מהווה מיעוט בתערובת, הריהו נחשב לעיקר, וברכתו 'הגפן'. ואם עֵרבו בו דבר שלא מקובל לערב בו, אף אם הוא משביח את טעמו - יש אומרים שאין לברך 'הגפן' אלא כשהיין מהווה רוב בתערובת, ויש חולקים; וכשאין היין מהווה רוב, לכתחילה אין לברך עליו 'הגפן'. ובכל תערובת שבטל בה טעם היין, או בתערובת מים או משקה אחר בכמות שאין הדרך לערבהּ ביין בכלל, או ביין זה בפרט - אין לברך עליו 'הגפן'. [שו"ע א, משנ"ב ה-י, שעה"צ ה ו־ט, וביה"ל אם, ד"ה ואם, וד"ה מברך]
האם מברכים הגפן על מיץ ענבים מפוסטר?
מיץ ענבים - אף העשוי מענבים ללא גרעינים - ברכתו 'הגפן', ואף שאינו משביע ולא משמֵּח כיין (ראה לעיל), וזאת משום שהוא ראוי לתסוס ולההפך ליין. ומיץ ענבים שעבר בישול, או פיסטור, או שהוכנסו בו חומרים שונים, הגורמים לכך שאינו יכול עוד לתסוס ולההפך ליין - לדעת פוסקים רבים דינו כיין, ויש שכתב טעם לדבר, שכבר חל עליו 'שֵׁם' יין בעת סחיטתו מהענבים; ויש שהורה שברכתו 'שהכל'. ו'קוניאק' או 'כוהל', המופקים מקיטור היין - יש אומרים שברכתם 'הגפן', ויש אומרים שברכתם 'שהכל', כיון שאין להם מראה וטעם יין. ויין קפוא - יש שכתב שאף שנחשב כאוכל, ברכתו 'הגפן'. [ביאורים ומוספים דרשו, 3 ו־7]