הרב צבי וינברג
"וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹקים הִוא" (שמות ח', ט"ו)
הרמ"א (או"ח סי' תעג סעי' ז') כתב: "ונוהגין לזרוק מעט מן הכוס באצבעו, כשמגיע לדם ואש ותמרות עשן, וכן כשמזכיר המכות דצ"ך עד"ש באח"ב בכלל ובפרט, הכל ט"ז פעמים". במג"א (ס"ק כ"ח) מביא מה'דרכי משה', שיש לזרוק ב"אצבע" על שם מה שנאמר "אצבע אלקים היא", ודלא כמו שכתוב בהגהות מנהגים לזרוק ב"זרת" קטן.
ומביא שבילקוט שמעוני (וארא רמז קפ"ג), מובא מהפרד"א (פמ"ז): "אצבע שנייה לקטנה בה הכה את מצרים שנאמר: 'ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלקים היא', וא"כ יש לזרוק בקמיצה".
ובספר 'כל מנהגי ישורון' (סי' נ"א ס"ק ט"ו) כתוב שהטעם מדוע מחסרים מהכוס, דהוא זכר שבכל מכה ומכה היו המצרים חסרים.
(קב ונקי)