היה זה ביום רביעי ח' בחשוון ה'תשע"ו. הרב יעקב ו' מבית שמש הרהר לעצמו: 'הרי אחותי האלמנה מחתנת בעוד שבוע, ומה עשיתי בשבילה? הרי צריך לעשות משהו כדי לעזור לה'… לאחר מחשבה החליט, שלמחרת בבוקר ישכים לקום ובשעה 5:30 יצא עם האוטובוס הראשון לירושלים, שם יזכה את בני ישראל רחמנים בני רחמנים במצוות החסד הגדולה של הכנסת כלה ליתומה, ובכך יוכל להיות לעזר לאחותו האלמנה.
למחרת ביום חמישי ט' בחשון בבוקר, אכן קיים ר' יעקב את מחשבתו והשכים לקום. בשעה 5:25 עמד לעבור את הכביש ברחוב נהר הירדן ליד ביתו, שהוא כביש מרכזי בבית שמש, כדי להגיע לתחנה שמעבר לכביש, שם עוצר האוטובוס הנוסע לירושלים.
כשרצה לעבור את הכביש, השומם בשעה זו, הגיח לעברו רכב, עצר ורמז לו שהוא יכול לעבור את הכביש. ר' יעקב, שלא מיהר כל כך, לא הבין מה מניע את הרכב לעצור לו, וכי אינו יכול להמתין עוד שניה עד שהרכב יעבור? לכן רמז לו שהוא יכול להמשיך בנסיעה.
כאשר הרכב עבר על פניו, הבחין שבתוכו יושבים שני ערבים. לבו התמלא פחד. כי אם עד לרגע זה חשב שהיה זה נהג יהודי שהשכים קום בבוקר, וחפץ לעשות חסד מיד בקומו עם הולך רגל, הרי כעת כשראה שמדובר בערבים, שחסד הוא הדבר האחרון שהם מחפשים לעשות, אז מי יודע מה הם זממו לעשות לו כשיהיה בכביש?
והנה, בעוד עיניו עוקבות אחר המכונית המתרחקת ממנו, לפתע הוא רואה איך היא נעצרת ואורות הרוורס נדלקים. משמע, הם החליטו לחזור אליו… הוא התחיל לרעוד ולהתפלל לה' שיצילו מכל חיות רעות המתרגשות לבא בדרך. בשעה זו הכביש שומם, ואין אף אחד ברחוב.
הודו לה', באותו רגע הגיע האוטובוס לירושלים. הוא עלה, וכך הסתיים הסיפור.
זמן מה לאחר שהגיע לירושלים שמע שהיה ל"ע פיגוע בבית שמש, כאשר התיאור של שני הערבים שביצעו את הפיגוע והרכב שעמו נסעו, מזכיר לו בדיוק את התיאור של הרכב שכבר פגש בבוקר השכם…
הוא היה מלא הודיה לה' על החסד שגמל עמו. אמנם ברכת הגומל אינו יכול לברך, אבל בכל זאת חפץ להודות לה׳ על הצלתו, ולכן החליט לקנות עליית שלישי כדי להודות לה'.
כאמור, כל זה היה ביום חמישי ט׳ חשון, שבו קראו בתורה בפרשת לך לך. כאשר הבעל קורא סיים את הקריאה, כבר הבין את פשר הצלתו: הבעל קורא סיים את הקריאה במילים: "אמרי נא אחותי את, למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך"…!
(פניני עין חמד לך לך תשע"ח, מעובד מתוך 'ווי העמודים')
ישתבח שמו לעד!!!
איזה סיפור מדהים ואיזה נס עצום!!