גיטין דף ד
מה עשה מרן הגראי"ל לאדם שהקפיד עליו?
ומקפידין זה על זה
רבנו סיפר לאחד מבאי ביתו, כי היה יהוד־י נכבד שנהג לומר בשמו דברים שלא אמר מעולם, וגרם בכך־ לחורבן גדול. באותו זמן הרגשתי כי אני מקפיד עליו״, תיאר ראש הישיבה את תחושותיו. ״הוא גרם לנזקים שלא יתוארו. הרגשתי שאני לא יכול לסלוח לו, אבל אחרי שבועיים חשבתי לעצמי: מה תרויח אם לא תסלח לו, מה תרויח מכך? וסלחתי לו!״.
׳׳בינתיים אותו יהודי כבר הלך לעולמו. למעשה מחלתי לו מחילה גמורה אך מאחר שבכל אופן אני חושש שמא ישנה עליו מעט קפידא, לכן בכל יום לפני שחרית, אני נותן פרוטה לצדקה לעלוי נשמתו, כדי לכפר על צל הקפידא שרבצה עליו במשך זמן מסוים!״
(פניני הגראי"ל ומתוק האור)