סוטה דף יא
ממה חשש ר' איצלה קרליץ הי"ד בעומדו במשפט צבאי?
ותתצב אחותו מרחוק
בעיירה קוסובה בתקופת המלחמה היו אנשי הצבא מסובבים בשווקים וברחובות לחפש מורדים במלכות.
מי שהיה נתפס וכלי נשק באמתחתו, היו מוציאים אותו להורג תיכף. והנה בבית הכנסת בקוסובה, נמצא בארון הקדש כלי נשק. הגאון רבי איצלה קרליץ [אחיו הצעיר של מרן החזון איש הי"ד] ישב שם ולמד ולא שת ליבו למתרחש.
החיילים נכנסו לשם ומצאו הכלי נשק. החיילים תפסוהו וכפתוהו בחושדם שהוא מן המורדים ולקחו אותו אל מחוץ לעיר מקום ישיבת מפקדם בכדי לגזור את דינו.
אחותו מרת פעשא מרים [לימים אשת הסטייפלער זצ"ל] שהיתה צעירה לימים, הלכה אחריהם ותתצב אחותו מרחוק לראות מה יעשה לו. בקרחת היער ישב המפקד עם סגניו ומולם עומד גאון בתורה והם דנים מה לעשות בו.
ר' איצלה לא הבין מאומה מכל מה שהם דיברו ביניהם ובכל הזמן שדנוהו, הסתכל כלפי מעלה והיה בפחד. המפקד כנראה הבין שאין מדובר כאן במורד במלכות ושלא כדרך הטבע, ציווה לשחררו.
תיכף כששיחררו אותו החל לרוץ מהר לבית הכנסת. אחותו שראתה כל המעשה, רצה אחריו ושאלה אותו, על מה חשבת כשעמדת שם כפות לפניהם ולמה הסתכלת למעלה כל הזמן?
השיב לה אחיה בפשטות אופיינית, חשבתי כל הזמן ופחדתי שלא תשקע החמה ואאחר חלילה זמן תפילת המנחה, ויראת מאלוקיך אני ה' ".
(דברים ערבים -תולדות יעקב, עמוד ס"ג)