נדרים דף כח
מה עשה הגאון ר' איסר זלמן מלצר כאשר ילד ביקש ממנו ברכבת שיסייע לו להתחבא מהמבקר?
דינא דמלכותא דינא
סיפר הגאון הגדול רבי דוד פינקל זצ״ל:
פעם נסע מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ״ל [תלמידו המובהק של מרן הגר״ח זצ״ל] ברכבת, ובשעת הנסיעה נכנס לקרון בו ישב, ילד יהודי קטן, שלא היה לו כרטיס נסיעה, הילד התחבא מתחת לספסל בו ישב רבי איסר זלמן, ובקשו שיסתירנו ברגליו… עד אשר יעבור מבקר הכרטיסים…
התחבט רבי איסר זלמן בדעתו, האם מותר לו לסייע במעשה זה לילד הקטן לנסוע ללא כרטיס, אולם תוך כדי כך, נראה המבקר בפתח הקרון, ועל כן מיהר והסכים לתת לילד להתחבא, אמנם בתוך תוכו לא היה שלם במעשהו, ולא מצא מרגוע לנפשו, בחששו שמא נכשל חלילה בסיוע לגניבה מהנהלת הרכבת…
כאשר הגיע הרכבת ל״בריסק״, לא המשיך בנסיעתו כפי שחשב לעשות, אלא החליט לרדת, ולשים פעמיו לרבו הגדול מרן הגר״ח זצ״ל, כשהוא נרגש ונסער שמא עשה כאן דבר הנוגד את ההלכה…
מרן הגר״ח שמע את כל פרטי המעשה ואמר, ״אכן טוב עשית ונהגת כשורה, טוב שעשית כך… אילו תפס מבקר הכרטיסים הגוי את הילד היהודי הקטן ללא כרטיס, האם הוא היה גובה ממנו את דמי הנסיעה בלבד, או שהיה נותן לו גם מספר סטירות לחיי… ברור הדבר שהיה מלמדו לקח… וכי המכות הללו גם הן דינא דמלכותא? ברור שלא!…
(עובדות והנהגות לבית בריסק ח"א)