כתובות פח
מדוע סירב הגרי"ח זוננפלד לקבל את התמיכה המגיעה לוז
אבל בעל חוב לא
תקנה היתה בכולל שומרי החומות, שכל חבר כולל המשיא את בנו או בתו מקבל עשרה נפוליון זהב – סכום שהספיק בימים ההם לכיסוי חלק ניכר מהוצאות החתונה.
והנה בנו של ראש הכולל הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ״ל בא בברית האירוסין, אך גזבר הכולל שכח להעביר לרבי יוסף חיים את סכום התמיכה לה היה זכאי לרגל חתונת בנו.
עברו שבועות. נקפו חודשים, זמן החתונה מתקרב ובבית הרב אין פרוטה להוצאות החתונה. לא איש כמו רבי יוסף חיים יזכיר לגזבר את דבר התמיכה המגיעה לו, ומצד שני עדיין השכחה שולטת על גזבר הכולל. בצר לו חרג רבי יוסף חיים ממנהגו שלא לבקש הלוואות, ומשום מצוות הכנסת כלה, הקל ופנה לכמה מידידיו וביקש מהם הלוואות עבור מימון צרכי החתונה.
זמן החתונה נקבע, ובעליה לתורה בשבת שלפני הנישואין, השתתף גם גזבר הכולל. כדי להוציא מליבו כל שמץ של טינה או הקפדה על שלא זכר לתת לו את מילגת התמיכה, ביקש רבי יוסף חיים מהגבאי שיכבד את הגזבר בעליה.
ביום שישי שלאחר מכן, יום החתונה, נזכר לפתע הגזבר שראש הכולל לא קיבל את התמיכה – עשרה נפוליון זהב. כשהוא טרוד מאוד ומכה על חטאו הגדול, נכנס למשרדי הכולל וביקש משמש הכולל שישכור כרכרה ויסע מהר לבית רבי יוסף חיים שבבתי מחסה וימסור לו את כספי התמיכה, ואף ביקש ממנו כי יתנצל בשמו על שגגתו ומחדלו שלא העביר את כספי המילגה מיד אחר האירוסין, ויתחנן לפניו למחול לו על עגמת הנפש הרבה שהיתה לרב ולמשפחתו עקב השכחה הרבה.
השמש מילא אחר כל דברי הגזבר, אך כשהגיע לבית הרב ומסר לו את עשרת הנפוליונים, תוך כדי דברי התנצלות מוסברים, סירב הרב לקבלם מידו ואמר בקול תקיף והחלטי: 'זה לא שייך לי'!
בהבחינו בפניו התמהות של השמש, הסביר הרב את סירובו לקבל את הכסף: ׳התמיכה אמנם מיועדת לסייע בהוצאות הנישואין של מעוטי יכולת, אך לפי התקנון, הכסף מיועד להוצאות החתונה ממש, ואילו אני הלא כבר הוצאתי את הוצאות החתונה, והחופה תתקיים אי"ה היום אחרי הצהרים בשעטו״מ, אלא מאי, נשארתי בעל חוב…?! אין בתקנון סעיף האומר שזה מיועד גם לסילוק חובות…׳
(הרה״ג רבי ישראל ליוש שליט״א)