חגיגה כ
מדוע ויתר הגאון רבי שמואל בירנבוים על ההזדמנות לחזות באחד מפלאי הבריאה המפורסמים?
מסח דעתיה מינייהו
יש שפירשו שדברי תורה מתקיימים רק במי שממית את כל רצונותיו הגשמיים עבור לימוד התורה, רק כך הוא יוכל לגדול בתורה, כי הוא שיעבד את כל ישותו ומאווייו ללימוד התורה הק'.
כשרכבת ישיבת מיר נסעה לכיוון שנחאי, ארכה הנסיעה זמן רב, הגאון רבי שמואל בירנבוים זצ"ל שנסע אף הוא ברכבת, ניצל את הרגעים הללו לימוד התורה הק', הוא לא הסיח דעתו מלימוד התורה אף לרגע קט על אף קשיי טלטולי הדרך.
בדרכם הם עברו ליד אחד מפלאי הבריאה המפורסמים והנדירים בתבל, חלק מיושבי הרכבת הביטו במראה הנדיר והתפלאו ממעשה ה', אך רבי שמואל לא זע ולא נע, המשיך לרכון על ספרו ולשקוע בתלמודו, חבריו שהיו לצדו העירו את תשומת לבו למה שרואות עיניהם: 'הן לא בכל יום אנחנו עוברים כאן' – קראו לפניו – 'אנשים משלמים הון עתק כדי לראות את המראה הנדיר הזה, זו הזדמנות של פעם בחיים' – המשיכו להפציר בו שיפנה מבט לכיוון החלון לחזות בפלא הגדול. ענה להם רבי שמואל: 'גם לי יש כרגע הזדמנות של פעם בחיים לעבור ליד כזה מקום פלאי, ולהמשיך ללמוד ולא להסתכל'.
• • •
רגיל היה מרן החפץ חיים לספר על שקידתו העצומה של רבי שלמה הכהן בעל ה'חשק שלמה', שכבר בהיותו אך בן שבע עשרה, ידע את כל הש"ס עם הפוסקים, ובקיאותו העצומה בכל חדרי התורה הייתה לשם דבר בעולם התורה:
כשהיה בחור צעיר כבן חמש עשרה, הוא נחלה בצורה קשה, הרופאים אמרו לו שכדי להירפא ולחזור לכוחותיו הוא חייב מנוחה, וציוו עליו להפסיק להתאמץ בלימוד התורה, ולחיזוק דבריהם אף אמרו לו כי אם לא יעשה כן הוא עלול חלילה למות. ענה להם ה'חשק שלמה': 'הרי אף אם לא אלמד תורה אני אמות, כי אינני מסוגל לחיות ללא לימוד תורה, א"כ מוטב לי למות מלימוד תורה מאשר למות מביטול תורה', וכך היה הוא המשיך ללמוד תורה בשקידה עצומה, והקב"ה ריפא אותו מחוליו.
החפץ חיים היה מרבה לספר ספור זה, ותמיד היה מתרגש וחוזר על המשפט 'מוטב למות מלימוד תורה מלמות מביטול תורה'.
הנה לנו פירוש נוסף על דברי ריש לקיש, אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליהן, היינו במי שמבין שחיים בלי תורה, כמיתה חשובים.