לפנינו מעשה מאלף שפורסם בעלון הנפלא 'איש לרעהו' (פרשת נח תשע"ג) מפי בעל המעשה:
אברך ירד במדרגות בביהכנ״ס 'אהבת תורה' – קרית צאנז, כשכוס קפה מהביל בידו. והנה, ללא אזהרה מוקדמת ובאופן בלתי צפוי לחלוטין, רץ כנגדו בחור הדור בלבושו ונתקל בו בעוצמה רבה. כל תכולת הכוס נשפכה על בגדיו של האברך ההמום.
אבל תגובתו הספונטנית של הבחור למעשהו היתה עוד יותר 'מהממת': "הוי! כמה טוב שהקפה נשפך עליך ולא עליי…". לעומד מן הצד היה נשמע הדבר כחוצפה ועזות פנים שאין למעלה ממנה. לא די שהבחור אינו מתנצל ואינו מבקש סליחה על מעשהו, אלא מפגין קורת רוח והנאה…
אך כאן הרגע להפעיל את ה"כף זכות"! ואכן, האברך המופתע שעוד לא הספיק להתעשת ממה שקלטו אזניו [ובגדיו], קיבל מיד הסבר מתנצל מפי הבחור, שאכן חש מיד עד כמה היתה מוזרה תגובתו הראשונית.
"הערב אני מתחתן בעז"ה בבני ברק", הסביר, "המונית שמסיעה אותי עם משפחתי לחופה, ממתינה לי למטה. מיהרתי להתפלל מנחה, לכן רצתי. אין לי כאן בגדים אחרים להחלפה והשעה מאוחרת, לכן, חשתי הקלה כל כך גדולה מכך שבגדיי נשארו נקיים, ומבלי לחשוב פלטתי את המשפט הזה, שטוב שהקפה נשפך עליך ולא עלי… אם הקפה היה נשפך עלי חלילה, היתה מתרחשת כאן דרמה כזו, שאינני רוצה אפילו להעלותה על בדל דעתי", סיים.
האברך הבין וקיבל, ואף נשמע לאחר שעה קלה מעביר הודעה טלפונית לאשתו בנימה של סיפוק, בזה הלשון: "חולצתי מלאה כתמי קפה מבחור שנתקל בי. אך כמה טוב שהקפה נשפך עלי ולא עליו…"
(הופיע בגיליון 'כף זכות')