סוכה מה
מדוע הגאון רבי שלמה אייגר הקיף את הבימה עם ההושענות למרות שהיה אַבל?
מקיפין את המזבח
הרמ"א כותב (סי' תרס ס"ב) לגבי הקפת הבימה בזמן אמירת ההושענות: מי שאירע לו אֵבֶל בחג אינו מקיף.
הטעם הוא כפי שכתב הגר"א כיון ששמחה היא בשעת ההקפה, ומאידך אין חשש של אבילות בפרהסיא כיון שבזמנם הארבעה מינים היו נדירים ולא כל אחד ואחד זכה שיהיו לו ארבעה מינים, וא"כ הרואים שאינו מקיף, יתלו זאת בכך שאין לו ארבעה מינים. בגליון מהרש"א להגאון רבי שלמה אייגר, כתב רבי שלמה מדוע בזמן שאביו הגאון רבי עקיבא אייגר, נפטר, הוא כן היקיף את הבימה. כיון שלאדם חשוב כרב עיר ורבי שלמה אייגר היה רבה של קאליש בזמן שאירע לו אֵבֶל – פטירת אביו הגרעק"א, בודאי שפרנסי העיר יתנו על ליבם שיהיה לרבם ארבעה מינים, ואם לא יקיף, זו תהא אבלות בפרהסיא.
וז"ל הטהור: אשל אברהם אות א' הנדפס מתחת לבאר היטב, הביא בשם תשובה אחת 'בית יהודה' סימן י"ח, דרצונו לומר [כוונת הרמ"א ש] אינו חייב להקיף, אבל אם רוצה רשאי. ואני בעניי אירע לי אבל כבד ביום א' דחול המועד סוכות שנת תקצ"ח, כי באה אלי הבשורה הרעה מסילוקו של הצדיק אבא מארי מאורן של ישראל, רבינו עקיבא זצללה"ה שעזב אותנו ביום י"ג תשרי, וסמכתי על זה להקיף, ומשום דמניעת להקיף היה כפרהסיא, כי לא שייך אצל איש כמוני לומר לולב דלא אתרמי ליה, ודומה למה שכתב בטור יו"ד סוף סימן ת' לענין קריאת התורה שלישי להרב.
(השולחן ערוך עם הכת"י נמצא במכון 'מורשה להנחיל' בראשות הרה"ג ר' אברהם קבלקין שליט"א)