שאלה: חולה הצריך לאכול בתשעה באב, ואם יאכל פת יצטרך לאכול כמות גדולה של לחם כדי לחזק את לבו, ואם יאכל בשר ככותבת אחת יועיל לחזקו ולא יצטרך להרבה אוכל. האם נתיר לו לאכול בשר בתשעה באב? או שכיון שמבואר בגמרא תענית (ל:) שהאוכל בשר בסעודה מפסקת עליו הכתוב אומר "ותהי עונתם על עצמותם", אסור לו לאכול בשר, ויאכל פת כפי הנצרך לחזק את לבו.
תשובה: נראה שיאכל פת ולא בשר, והטעם, שבעיקר הדין של חולה בתשעה באב נפסק בשו"ע (סי' תקנ"ד ס"ו) שמאכילים אותו גם בלי אומד אם יסתכן במניעת אכילה, ורק בחשש הדבקות במגפה כתב הבה"ל שם שיש לאכול פחות מכשיעור, כיון שאינו חולה עדיין. ואמנם החת"ס (או"ח סי' קנ"ז) כותב שאם הותר לחולה ככותבת אחת אסור בככותבת נוספת, אולם השבט הלוי (ח"ד סי' נ"ו) כתב שזה רק דרך חומרא כדי להשתתף בצער הצום, אבל מן הדין מותר לחולה לאכול כל צרכו.
נמצא אם כן שמעיקר הדין אין הגבלה על כמות האוכל המותרת לחולה. ולעומת זאת בשר הרי אסור לאכול מן הדין, כמבואר בתחלת סימן תקנ"ב לגבי סעודה מפסקת. ואף שדעת הגרי"ז זצ"ל שסעודה מפסקת חמורה יותר מתשעה באב בעצמו, מ"מ בוודאי שיש איסור מן המנהג לא לאכול בשר בתשעה באב, ואף במוצאי תשעה באב כמבואר בסי' תקנ"ח, ומלבד זאת, לדעת כמה ראשונים מבואר שתשעה באב חמור יותר, ואכמ"ל.
תספורת למוהל בתשעת הימים
שאלה: מוהל שהזמינו אותו למול בתשעת הימים האם מותר לו להסתפר? והאם יש מצוה להסתפר לכבוד הברית מילה?
תשובה: נחלקו האחרונים האם מותר לבעלי ברית להסתפר בבין המצרים, דעת הזרע אמת (ס"י ע"ו) לאסור, לעומת זאת הפנים מאירות (ח"ג סי' ל"ז) מתיר, והחת"ס או"ח (סי' קנ"ח) הביא דברי הפנים מאירות, והאריך להראות פנים מסבירות להתיר, שהרי כתב הרמ"א בהלכות מילה בשם רבינו פרץ שהסנדק מתעשר כמו מקטיר קטורת, וכתב לפי"ז שגם המוהל ובעלי הברית נחשבים עוסקים בהקרבת קרבן, והרי קי"ל באנשי מעמד ואנשי משמר שגזרו עליהם לא להסתפר במשמרתם כדי שיסתפרו מקודם ולא יכנסו למשמרתם כשהם מנוולים, א"כ הוא הדין בכל שכן בעלי ברית בעלי הקרבן שראוי להם להסתפר ולא לקיים את הברית כשהם מנוולים וע"ש עוד שהאריך, למדנו מדבריו שמצוה על בעלי הברית להסתפר, אכן בקובץ מבית לוי כתב בשם הגר"ש וואזנר זצ"ל שהמנהג שלא מסתפרים, ויש שהקילו בזה,
ולגבי שבוע שחל בו ט"ב הנוב"י (ס"י' כ"ח) אוסר והחת"ס בתשובה הנ"ל הראה פנים להיתר אך הח"י לשו"ע ס"י תקנ"א החמיר ובשנה זו שת"ב ביום ראשון אין שבוע שחל בו.
הבדלה בתשעה באב
שאלה: אשה שיש לה חולי וזקוקה לאכול בתשעה באב שחל במוצ"ש כיצד תעשה הבדלה הרי אסור לשתות יין מצד האבלות כמבואר בשו"ע סוף סי' תקנ"ד שכל האוכל בשר ושותה יין בסעודה מפסקת עליו הכתוב אומר ותהי עוונותם על עצמותם, וגם שהמג"א סי' רצ"ו כתב שנשים לא ישתו מכוס של הבדלה?
תשובה: הנה בשע"ת סי' תקנ"ו כתב בשם הברכי יוסף שחולה הצריך לאכול חייב להבדיל, ויש מפוסקי זמננו שכתבו שאסור להבדיל על יין מצד איסור שתיית יין בתשעת הימים, ודעתם שיש להבדיל על חמר מדינה, אכן ידוע דעת החזו"א שבזמננו השיכר אינו חמר מדינה ומיצי פירות אינם בכלל חמר מדינה.
לכן להלכה יש להבדיל על מיץ ענבים, שעיקר האיסור בשותה יין בסעודה מפסקת זהו כששותה להתענג אבל כששותה לשם מצוה אין בזה איסור, וכמבואר בשו"ע שבברית מילה אם היולדת אינה מתענה נותנים לה לטעום מכוס של ברכה.
הבדלה לקטנים בתשעה באב
שאלה: קטנים שהגיעו לחינוך שאוכלים בתשעה באב האם יש לחנכם להבדיל?
תשובה: אינם צריכים להבדיל, שמצות חינוך להנהיג אותם ולהרגילם להתנהג כשיגדלו, וכשיהיו גדולים יהיו חייבים בתענית,
והוא מוכח בדברי הראשונים שכתבו שאי אפשר בתשעה באב להבדיל ולתת לקטן לשתות שמא אתי למיסרך ולשתות כשיהיה גדול, ואם היה הלכה לקטנים להבדיל פשוט שאפשר לתת להם לשתות, אלא שהיה פשוט לראשונים שאין מחנכים קטנים בהבדלה בתשעה באב.