שקלים טז
אלו ציורים הוטבעו על שקל הקודש?
צנצנת המן
וַיֹּאמֶר משֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. (שמות טז לב) וכתב רש"י שבימי ירמיהו כשהיה מוכיחם למה אין אתם עוסקים בתורה, והם אומרים נניח מלאכתנו ונעסוק בתורה, מהיכן נתפרנס, הוציא להם צנצנת המן, אמר להם ראו בזה נתפרנסו אבותיכם הרבה שלוחין יש לו למקום להכין מזון ליראיו.
והנה הרמב"ן (שמות ל יג) דן מהו שקל הקודש שנאמר בתורה, ובתוך דבריו מספר שכשהגיע לארץ ישראל ראה שקל זה, וז"ל: ברכני השם עד כה שזכיתי ובאתי, ומצאתי שם ביד זקני הארץ מטבע כסף מפותח פתוחי חותם, מצדו האחד כעין מקל שקד ומצדו השנית כעין צלוחית, ובשני הצדדים סביב כתב מפותח באר היטב, והראו הכתב לכותיים וקראוהו מיד כי הוא כתב עברית אשר נשאר לכותיים, וקראו מן הצד האחד שקל השקלים, ומן הצד השני ירושלם הקדושה, ואומרים כי הצורות, מקלו של אהרן שקדיה ופרחיה, והצורה השנית צנצנת המן, ע"כ.
וצ"ב מדוע בחרו להטביע בשקל הקודש דווקא את שני החפצים הללו, מקלו של אהרן וצנצנת המן. ונראה בס"ד לבאר, שעל שני הדברים הללו, נאמר בתורה שהקב"ה אמר למשה שיניח אותם 'למשמרת', לגבי המן (שמות טז לב), ולגבי המטה של אהרן (במדבר יז כה). וכיון שכל המטרה של שמירת החפצים האלו היא לעדות לדורות, לכן הטביעו דווקא אותם על המטבע היוצא, כדי שכל הזמן יראו אותם ויזכרום.
ואפשר להוסיף, על פי מה שכתב רש"י שצנצת המן מסמלת את הביטחון של לומדי התורה בה' ולא לדאוג לפרנסה, לכן הטביעו את צנצנת המן דווקא על הכסף, כדי להראות שגם הכסף מאיתו יתברך, והוא הזן והמפרנס לכל.
ועל דרך זה אפשר לומר אף בענין מטה אהרן, שמובא ברש"י (סנהדרין נב: ד"ה למה תלמיד) שקרח פיתה את עדתו ע"י כסף, וכיון שנהנו מממונו לכן היה לו קל להשיאם ולהחזיק ידו במחלוקת למרוד בקב"ה. וא"כ יש לומר שדווקא הטביעו צורת 'מטה אהרן' על הכסף, כדי להחדיר שע"י בצע כסף אפשר להיגרר ולערער על הכהונה, וע"י זכירת מעשה פריחת מטה אהרן, יבואו להיזהר בזה.
(קב ונקי)