היה בחור אחד שנזרק מישיבה לישיבה, וכל היכן שהגיע לא זז מהנהגותיו הנלוזות, עד שבכל ישיבה בפני עצמה גברה טובת הרבים על פני טובתו, וכך מצא את עצמו בכל תקופה בפעם המי יודע כמה מחוץ לישיבה נוספת. הרחוב, שהוא עצמו הגהינום, עמד פעור למרגלותיו. אם עד לאותה שעה היה הבחור בגדר שומר תורה ומצוות ונשארה בו מעט לחלוחית, הרי שבנשירתו אל הרחוב הפרוץ בוודאי היה מאבד את המעט הזה שנותר.
הגאון רבי שמשון פינקוס זצ"ל שהכירו, סבר שלאחר הצבת תנאים שונים תוכל אולי ישיבת אופקים להיות הישיבה שתשמור על יהדותו. פנה רבי שמשון אל ידידו הגאון רבי יעקב הורביץ זצ"ל ראש ישיבת אופקים וביקש ממנו במפגיע לנסות את הנסיון האחרון של אותו בחור בטרם ינשור כליל. אולם בין רבי שמשון לרבי יעקב ניטש ויכוח, האם יש לו לאותו בחור סיכוי כלשהו להצליח בישיבת אופקים, או שמא תשמש הכנסתו לישיבה נסיון נפל נוסף, אחד מיני רבים, להשאירו בישיבה, ואם לא יצליח הבחור, הרי שיש חשש שיסחוף אחריו אחרים, ואם כן יש לעיין ולברר במשקל מאזניים את ההפסד מול הרווח ואת הסיכויים של זה לעומת זה.
יום אחד מצלצל הטלפון בביתו של הגאון רבי יעקב הורביץ. רבי שמשון פינקוס נמצא מעבר לקו ובפיו בשורה: "רבי יעקב, יש לי תגלית בנוגע לאותו בחור. התברר שהוא נכד בן אחר בן לחתם סופר"…
"אליבא דאמת", סיפר רבי יעקב, "התגלית הזאת עשתה לי משהו בלב. חשבתי לעצמי: 'נכון, הבחור נמצא במצב שאין כמעט מה לעשות עימו ואין לו סיכוי, הוא גם יכול לקלקל אחרים, אבל אולי זכות אבות תועיל לו. בן אחר בן לחתם סופר, וכי קטנה היא בעיניך? אולי זה שווה ניסיון לפחות'.
"למחרת הטלפון מצלצל. רבי שמשון שוב על הקו בנוגע לאותו בחור, בן אחר בן לחתם סופר. אמרתי לו שהענין מדבר אלי, אולי בזכות אבות אפשר שנערוך נסיון נוסף אחרון לפני צאתו לרחוב…
"ואז, בכי נורא החל לפרוץ מעבר לאפרכסת. רבי שמשון בכה ואמר: 'לא, רבי יעקב. הוא לא בן אחר בן לחתם סופר, אבל הוא נכד בן אחר בן לאברהם יצחק ויעקב! מדוע עובדת היותו בן אחר בן לחתם סופר מדברת אל ליבך, ועובדת היותו בן אחר בן לאברהם יצחק ויעקב אינה מדברת אל ליבך?!'… והבכי הנורא המשיך והתייפח מעבר לקו.
"לא יכול הייתי לעמוד בפני בכיו ולא בפני תוכחתו, ובו במקום הודעתי על קבלת הבחור לישיבה.
"מאז, ההסתכלות שלי השתנתה לגמרי. בכל פעם שבחור הגיע להתקבל לישיבה, הדהד במוחי הבכי הנורא של רבי שמשון. 'הוא לא בן אחר בן לחתם סופר, אבל הוא הרי בן אחר בן לאברהם יצחק ויעקב. בן אחר בן לאבות הקדושים! וכי קטנה היא בעיניך?'"
(אפרים ש. זייבלד מוסף שב"ק חיי שרה תש"ע)