יעקב א. לוסטיגמן
לפני שבועות אחדים זכינו להביא מדבריו של הגאון רבי יחיאל מיכל שטרן שליט"א, רבה של 'עזרת תורה', בגיליון 'לקראת שבת'.
בתוך הדברים הביא הגרי"מ שטרן שליט"א מעשה שאירע עם דודו מרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל וכה היו דבריו:
"חולה אחד הגיע להגרש"ז אויערבאך זצ"ל ואמר לו שהרופאים התייאשו ממנו, מאחר ומחלתו גדולה מאוד ולכאורה אין לו עוד תקווה להינצל ממנה.
"אמר לו הגרש"ז, דע לך שהתקוה לטוב היא תרופה מיוחדת במינה, והיא משפרת את מצבו של כל אדם בכל מצב. לעומתו מי שמתייאש חלילה בגלל מצב קשה וכדו', עצם הייאוש גורם לו התדרדרות במצבו, כמובא בשם הגר"א שציין על הפסוק 'ורוח איש תכלכל מחלהו'.
"והוסיף הגרש"ז, שהנה, אם היו נותנים לנו לנסח קללה למלשינים שמציקים לעם ישראל ורודפים אותו בלי סוף, היינו כותבים שורות שלמות של קללות שיחולו על ראשם, אבל חז"ל קבעו נוסח קללה בשלוש מילים: 'ולמלשינים… אל תהי תקוה', כי אובדן התקוה זאת הקללה הגרועה והקשה ביותר. ומידה טובה מרובה. כמו שאובדן התקווה זאת קללה נוראה, הרי שתקווה היא ברכה גדולה ונותנת לאדם תועלת גדולה מאוד עד לאין שיעור.
"ממילא, אמר לו הגרש"ז זצ"ל, "אין להתייחס לדברי הרופאים המייאשים, והראה לו מה שכתב ב'שלטי הגבורים' (סנהדרין סוף פרק בן סורר) 'הרבה נידון למיתה בעיני הרופאים ורפואתן קרובה".
הוכח מדעית – החרדים מקווים יותר
בשולי הדברים נוסיף על דבריו של הגרי"מ שטרן שליט"א, כי לפני חודשים אחדים התפרסם מחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת ב"ג בנגב, שבדק את נושא התקווה, השמחה, והחוסן הנפשי בשלושת המגזרים הבולטים בישראל: המגזר החרדי, המגזר הכללי ולהבדיל המגזר הערבי.
החוקרים בדקו ומצאו כי למרות משבר הקורונה שפגע באופן קשה בכל המגזרים, ולמרות המצוקה הכלכלית הקשה שבאה בעקבותיו, המגזר החרדי שומר על רמות תקוה גבוהות יותר משאר המגזרים באופן מובהק, וגם מגלה חוסן נפשי, שמחה ולכידות חברתית יותר מכל המגזרים האחרים.