הרב צבי וינברג
האם מותר לענוד שעון זהב ביום הכפורים?
"כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד…בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם" (ויקרא ט"ז, ד')
כתב רש"י, שהכהן הגדול לא עובד בפנים בשמונה בגדים שעובד בהם בחוץ, משום שהבגדים עשויים מזהב, ואין קטגור נעשה סנגור, אלא בארבעה בגדים ככהן הדיוט וכולן עשויין מבוץ (פשתן).
מקור דברי רש"י מגמ' בראש השנה (כו.): אמר רב חסדא מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה, לפי שאין קטגור נעשה סניגור.
וכתב שם רש"י (ד"ה אין קטגור) שהזהב שבבגדים מזכיר את הזהב שהיה עשוי בו העגל, ולא ראוי שהזהב שהיה קטגור לעם ישראל, ישמש כסניגור בעת כניסתו של כהן גדול ביוה"כ לקודש הקודשים לרצות על עוונות ישראל.
בתיבת גמא (לבעל הפמ"ג, כאן) מביא שנוהגים ישראל, שלא מתקשטים בתכשיטי זהב ביום הכפורים.
וכותב שהטעם הוא ע"פ דברי הגמרא כאן שאין קטגור נעשה סנגור, ולכן לא ראוי שיהיו ישראל מקושטין בזהב ביום הכפורים.
ומביא שם, שלפי"ז נשים שלא חטאו בעגל, ואף לויים, לא צריכים לחשוש למנהג זה, ויכולים להתקשט בתכשיטי זהב.
ומסיים שמכל מקום כדי שהישראלים לא יבואו לריב עם הלויים, ויהיה הבדלים ביניהם, וכן לגבי אשה שמזונותיה ביד בעלה, לכן נוהגים שאין לובשים זהב כלל ביוה"כ, אפי' הנשים והלויים.
בחידושי הריטב"א (ראש השנה כו. ד"ה שאין קטגור) כתב שאין לחשוש ללבוש ביום הכפורים טלית מוזהבת, מטעם אין קטגור וכו', משום שלבישת טלית אינה דומה ללפני ולפנים אלא לעבודה שבחוץ.
ובשו"ת נשאל דוד (לרבי דוד אופנהיים זצ"ל ח"ג או"ח סי' טז), שבק"ק פראג נוהגים שלא להשתמש ביום הכפורים בכלי זהב עבור הס"ת מטעם אין קטגור נעשה סנגור.
(קב ונקי)