פסחים עב
כיצד יצא לתרבות רעה אם החזון איש היה הסנדק?
ואחד למולו בשבת
על הפסוק 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו' (ויקרא יב ג) חז"ל דרשו במסכת שבת (קלב.) שברית מילה דוחה שבת, וכתב בספר תפוחי חיים שזה מרומז באתנחתא שתחת תיבת 'השמיני', שאפילו בשבת שהוא יום מנוחה, גם כן ימול בשר ערלתו.
הרמב"ם בהלכות מילה (פ"ב ה"א) כתב שעכו"ם שמל אין צריך לחזור ולמול שנית. ומקשה השער המלך מדוע א"כ מחללים שבת כדי למול את הבן, הלא אפשר למנות את העכו"ם שימול, ומתרץ החתם סופר (יו"ד סי' קלב) שאת המצות עשה המוטלת על האב למול את בנו או על הבית דין, לא ניתן לקיים אלא רק ע"י שליח ישראל שנאמר בו שלוחו של אדם כמותו ולא בגוי שהרי אין שליחות לגוי. ומקשה בעל ה'פני מבין' שאמנם אין שליחות לנכרי, אך יש שכירות לנכרי והפועל נעשה כשלוחו ממש, ומדוע שלא ישכור את הנכרי למול את בנו כפועל. ובשו״ת גנזי יוסף (סי' עג) כותב ליישב, שאמנם לגבי דיני ממונות נעשה הפועל שליח, משום שגם בן נח מצווה על הדינים, אבל לא לענין מצוה, כשם שלגבי גיטין וקידושין נכרי אינו יכול להיעשות שליח.
כמוצא שלל רב (ויקרא יב ג)
בספר כל משאלותיך (פרשת תזריע) מביא שמרן הגרח"ק קנייבסקי שליט"א נשאל במכתב: אני עומד להכניס את בני בבריתו של אאע״ה. הסבתא, אמא של אבא, מעוניינת שהאח של אבא [הדוד שלי] יקבל כיבוד בברית. לצערי הלה אינו שומר תורה ומצוות. האם יש לתת לו ׳חייקה׳ משום כבודה או משום קירוב רחוקים. או שמחמת התועלת של התינוק וקדושת מצוות ברית מילה לא לתת לו כיבוד כלל? והאם נתינת ׳חייקה׳ בדרך כזו שהוא ירחיק את התינוק מהסנדק [או שעל כל פנים לא יקרב] תפתור את הבעיה, בכך שבעצם אינו עושה כלום. ונענה שלא לתת לו כלום. אמנם ׳חייקה׳ באופן שלא עושה כלום, זה אפשרי. והוסיף הגר"ח שסיפר לו אדם שהיו לו עשרה ילדים, כולם מוצלחים בתורה ויראת שמים, למעט אחד שיצא לתרבות רעה, ודוקא אחד זה החזון איש היה סנדק שלו. והוא בא לחזון איש וסיפר לו את הדבר. שאל אותו החזון איש למי נתת עמידה לברכות, ברכות וכו', והשיב כי כולם היו אנשים יראים. שוב שאל ולמי נתת ברכת המזון, והשיב שהיה שם קרוב משפחה שהיו מוכרחים לתת לו כיבוד, והוא לא היה כל כך וכו' ונתתי לו ברכת המזון. אמר לו החזון איש, אם כן אני לא אשם.