"חמאת בקר וחלב צאן וגו'" (דברים לב,יד)
בהקדמה לס' באר יצחק (פי' על האבן עזרא לר' יצחק שרים זצ"ל) מביא הר' אליהו שרים (דור רביעי למחבר) שכ' רבי פתחיה מרגינשבורג (אחיו של רבינו יצחק הלבן מבעלי התוס', שהוא סבב הרבה בעולם) "ומשם ל"חַלַב" היא ארם צובה ולמה קורין אותה "חַלַב" כי בהר היה צאנו של אברהם ומעלות יורדות מן ההר ששם היה מושיט לעניים חלב".
ומביא שם עוד שסוריה היא הארץ שכבש דוד בכיבוש יחיד עם שר צבאו יואב בן צרויה שכ' על אבן א' שבחומת העיר "אני יואב בן צרויה כבשתי את העיר הזאת", ויתכן שהשם "צרויה" הפך ל"סוריה".